"ישראל תבער אם המערב יתקוף את סוריה", מאיים יו"ר הפרלמנט האירני עלי לריג'אני. בכך, ישראל הופכת כבר היום לבת ערובה בידי אירן כשהיא עדיין אינה חמושה בנשק גרעיני. האיום הזה ממחיש לחפצי חיים שבתוכנו, את הצפוי לנו אם נסכים חלילה לחיות תחת איומה של פצצה גרעינית אירנית.
הפרשנים והמומחים בעיני עצמם, המהלכים עלינו אימים שחלילה לנו מלתקוף את אירן קודם השלמתה של הפצצה הגרעינית, חייבים לשנן את האיום האירני האחרון ולהקיש מימנו את הצפוי לנו אם פצצה אירנית תוצב חלילה על כן השילוח, כשהיא מכוונת למרכזי האוכלוסיה בישראל.
מה נעשה אז, כשהאירנים יאיימו שהם ישגרו לישראל פצצה גרעינית אם לא ניסוג מייד ממזרח ירושלים, נבטל את חוק השבות ונקלוט חצי מיליון פליטים פלשתינים?
אבוי לנו אם נגיע ליום הזה, אפילו אם בידינו יכולת המכה השנייה מסיפונה של צוללת, לאחר שמעל גוש דן תתאבך פטרייה אטומית. זוהי נחמה של "תמות נפשי עם פלישתים/אירנים".
חלילה לנו מללמוד ממאזן האימה ששרר בין המעצמות שמנע מלחמה אטומית בין ארה"ב לבריה"מ, שם האוכלוסיה לא הצטופפה בין חדרה לגדרה, והמבין יבין...
