לקח להם זמן, אבל אפילו לירושלמים נפל סוף סוף האסימון והם הבינו שמישהו עשה מהם בשר תותחים לרכבות. ליתר דיוק בהמות לקרונות. הירושלמים נועדו לפרנס את הרכבת. מלכתחילה היא לא נועדה לשמש לצרכיהם אלא להפך. הם נועדו לצרכיה.
נחזור על מה שפורסם והוזהר פה כבר בעבר: כמה פקידים בכירים במשרד התחבורה יחד עם כמה פקידים בכירים בעיריית ירושלים החליטו להתעשר. הם התחילו להעביר כספים מקופת העירייה ומקופת המדינה לעמותה עירונית עלומה שאיש לא זכר או ידע על דבר קיומה, עמותה בה הם שלטו. ראשי ערים ושרים מתחלפים. פקידים לא. לכן הם הלוקחים בסוף את הקופה.
וכך הם תכננו קו רכבת שלא מתאים לכלום, בציר הכי פחות נחוץ, הוציאו מיליארדים מקופת המדינה על רכבת שאיש לא צריך, והסתירו דוחות של חברות בדיקה זרות שכתבו והתריעו מראש שלא צריך, לא מתאים ושזה יהיה נזק תעבורתי ובכיה לדורות. אח"כ הפקידים האלה "יצאו לשוק הפרטי" ומשום מה בניית הרכבת הועברה לידיהם, בתקציבים סכומים ומשכורות שלא ראיתם כמותן במדינה.
והרי בשביל זה הוקם הפרויקט: אתה עובד כמה שנים כפקיד במדינה, מבין איך העסק עובד, מקים פרויקט ענק מיותר, מתקצבו ומשחרר לו את הכספים – ואז יוצא החוצה ומקבל את אותם הכספים שאישרת קודם לכן מתקציב המדינה.
כדי להבטיח לרכבת הזו פרנסה לנצח הם גם עשו בחשאי הסכם בו המדינה והעירייה התחייבו לדאוג לכך שהיהודים בירושלים יעלו על הרכבת. המקור בגרמנית לא יכול היה להיות טוב יותר. בתל אביב קצת קשה לחתום על הסכם כזה, כי התל אביבים לא לגמרי מטומטמים, ובצרפת הסכם כזה היה מעלה את המונים על הבריקדות. אבל בירושלים, השליש שדובר ערבית מורגל לשתוק מול השלטונות ולציית (לפני שיחטוף נבוט ממג"ב), השליש שמדבר יידיש רגיל לעלות לרכבות (ורק מבקש הפרדה בקרונות), והשליש שמדבר וחושב עברית וישראלית כבר מזמן לא נמצא בעיר.
ואז עשו מכרז, שהזוכים בו לא עמדו בתנאיו החל מהרגע הראשון, וגם לא תכננו. כי הם ידעו ששר האוצר דאז (בייגא שוחט) יתן להם הקלות והארכה ועוד כמה הטבות. מה שהוא עשה כמובן. ולכן אתם גם בטח לא מופתעים מזה שכיום הוא יושב בצמרת חברת ההשקעות ששולטת ברכבת הזו, ושלפני שנה אפילו שקלו למנות אותו למנכ"ל הרכבת. טוב, היא הרי נולדה רק הודות לכסף שהוא אישר ושיחרר, ו-4 מיליארד ₪ זה הרבה כסף, במיוחד עבור חברה קטנה ופקידים שמראש לא היה להם כלום, ואח"כ הם התעשרו בדרך פלא.
מיותר למנות את שמות הפקידים שהתעשרו ושחלקם הפכו למליונרים כבדים הודות לעמותה האלמונית ולפרויקט המושחת והמטומטם הזה . מה שנשאר ושאותו אתם רואים כיום, זה רכבת אלומיניום נוצצת שגזלה את מיטב צירי התעבורה בעיר, שעשרות אלפי אנשים מיטרטרים בגללה כל יום במסלול נסיעה אומלל שלא מתאים לכלום, ומעל הכל מתנוסס איזה גשר מיתרים מוזר שנבנה מעל צומת הכניסה המלוכלכת של העיר הכי מלוכלת במדינה. מעין גשר עקום שמציג כבלי פלדה הנתמחים מאצבע משולשת המיזדקרת בהתרסה מול השמים, כמו עושה לו, לשוכן שם למעלה, נא...
אבל זו רק טעות אופטית. האצבע המשולשת הזו לא מכוונת אליו למעלה, אלא מכוונת אלינו, האידיוטים כאן למטה. בהמות המשא של הביורוקרטיה ושל הפקידות והנהלות של הנמלים, הרכבות, התעבורה והעיריות.
מוקדש לזכר הירושלמים האחרונים שעוד נאבקו נגד הטימטום, אבל הוא גבר עליהם.