הרחק ממיקרופון צורח מגרונה של חברת הכנסת מירי רגב - "הסודנים הם סרטן." (כן, היא אמרה את הדברים, למרות שהיא מנסה להכחיש).
הרחק מצרחנות אווילית של חבר הכנסת
דני דנון "הסודנים אונסים את הבנות שלנו" (כאילו אונס במדינת ישראל נולד רק מימי בוא הסודנים).
הרחק מצחנה גזענית של צמאי מקום גבוה בפריימריז של הליכוד, אני רוצה לברך את תנועת "הצופים" - שבצניעות רבה, הרחק מעין מצלמות , הרחק ממיקרופונים - עושה מעשה אנושי הראוי לברך עליו.
תודה לתנועת הנוער אני מבקש לומר מילה פשוטה, תודה, תודה לתנועת נוער, שריגשה אותי, עת הייתי עד למפגש חברתי, בו צבעה את ישראל בצבעים יפים, בצבעים של חברה מכבדת כל אדם החי בה ללא מין, צבע וגזע.
במזנון של בית החולים "וולפסון" הסבה במקרה לידי חבורת של כעשרים נערים לבושים בחולצות ייצוגיות של תנועת "הצופים". הם באו לבקר חברת תנועה.
במקרה התוודעתי לחברי קבוצה, חלקה ישראלים, תלמידי בתי ספר תיכון בצפון תל אביב, וחלקה ילדי מהגרי עבודה, תלמידי בית ספר בדרום תל אביב.
כצופה מהצד אי-אפשר היה, שלא להתרגש מאווירת רעות בין ילדים להורים ישראלים וילדים למהגרי עבודה, החברים באותה תנועת נוער.
אי-אפשר שלא להתרגש, כשגיליתי תנועת נוער, את תנועת "הצופים" בישראל, הפותחת דלת ולב לנערים החיים כאן,
לא מתוך פטרונות, אלא מתוך רקימת דפוסי חיים שוויוניים של חברות . . שמחה לצד כאב זכיתי לנהל שיחה עם אחד הנערים, שנותר במזנון לאחר התפזרותה של החבורה ונאות להזמנתי להסב לשולחן להתכבד בכוס מיץ גזר. הייתה זו שיחה עם נער סודני, תלמיד בכיתה י"ב, שנתן לי שיעור מקסים בספרות עברית בניתוח המאמר של "אחד העם" - "חצי נחמה".
שמחתי, שהשיחה עברה מהר מאוד מדיאלוג למונולוג, כשהנער הוא הדובר ואני הוא המאזין.
שמחתי , שמערכת החינוך בישראל העשירה אותו. מערכת בית ספרית אותה משלימה תנועת הנוער "הצופים". הוא נתן לי שיעור בספרות, שהיה בו ביטוי יישומי למאמר "חצי נחמה" של "אחד העם", עליו הם דנו בפעולה חינוכית בתנועת הצופים, כשהוא הפעם מחליט להחליף את המילה "יהודי", הכתובה במאמר במילה "סודני".
כך הוא מבהיר לי באריכות רבה מה זה היקש מוטעה על-פי "אחד העם" - "סודני אחד גנב" והמסקנה "כל הסודנים הם גנבים". העזתי לקטוע את המונולוג בהשחלת משפט אחד. גיליתי לו, שההסבר על היקש מוטעה במאמר הזה, לימדתי בעבר עשרות פעמים. זו פעם ראשונה, שזכיתי לעוצמה של חוויה מרגשת העולה מהטקסט, כאשר הוא מגיע אלי ממפגש עם נער, יליד סודן.
כואב היה לשמוע נער, שאומר לי, כי הוא פוחד לחזור בשעה מאוחרת הביתה, מה שלא היה כאן לפני זמן קצר. כואב לו שהפחד הוא גם מנת חלקו של הישראלי הגר כאן.
כואב היה לשמוע את הערכתו, כי יש כאן יד מכוונת של חוגים מסוימים להתסיס לשנאה ולראות בנו - השחורים - אשמים למצבם הקשה של ישראלים החיים בשכונות הדרום, כשלא הייתה כל הצדקה לקיפוח של הישראלים עשרות רבות של שנים.
כואב היה לשמוע את ההבחנה של תלמיד בכתה י"ב, שחש חובה לומר תודה לתנועת "הצופים", הרואה בו אדם, וזו בתקופה קשה של הסתה, המבקשת להציג אותו כנגיף מסוכן. להציג את הקהילה שלו כמקור לכל תחלואיה של החברה הישראלית המקופחת החיה בדרום תל אביב.
כואב היה לשמוע את הערכתו, שיש כאן מפגש קטלני בין אוכלוסיה ישראלית ענייה בדרום תל אביב, ששנים רבות קופחה על-ידי הממסד הממשלתי והעירוני, ועליה מעמיסים אוכלוסיה עוד יותר חלשה. מפגש המקופחים הוא נפיץ במיוחד, כשנכנסת קבוצה, שבאה מחברון מתוך מטרה אחת להתסיס את השטח כדי שיבעיר.
אי-אפשר לסיים מבלי לומר שוב תודה לתנועת "הצופים" בישראל, שהרחק מהמולת ההסתה של קהילה בקהילה עושה מעשה אזרחי אנושי , הראוי לכל הערכה של שוחרי טוב בחברה הישראלית.