החלל ה-3,000 ביום הזיכרון האמריקני (תמיד - סופשבוע אחרון בחודש מאי) דווח, כי נגד בכיר ריאן וילסון, בן 26 מקליפורניה, המשרת בחיל הים האמריקני, שמת מסיבוכים במחלתו כששירת בכוחות האמריקניים, המסייעים מבחריין למלחמה באפגניסטן, הנו ההרוג ה-3,000 במלחמה.
עד כה איבדה ארצות-הברית 1,974 אנשים באפגניסטן, ובריטניה - 414.
באותו הזמן הודיעו צרפת וניו-זילנד, שיסיגו את כוחותיהם מאפגניסטן לקראת נסיגת האמריקנים מהמדינה.
חסר משהו "חסרה משוכה", צייצה אתלטית בדימוס בטוויטר, וג'סיקה איניס (Ennis), האלופה הבריטית, הייתה המומה, כיוון ששברה את שיאה האישי במרוץ מאה מטר משוכות.
כשהתעשתה, הבינה איניס, כי מארגני התחרות הציבו תשע ולא עשר משוכות במסלול. כך, הישג מצוין של 12.75 שניות ירד לטמיון בשל טעות המארגנים.
הבעיה העיקרית היא, שהטועים עלולים לארגן את המשחקים האולימפיים בלונדון הקיץ. טעות כזו אפילו אינה מאפיינת חובבים, או תחרויות ריצה בבית-ספר, הגיבה איניס בתסכולה. היא מקווה, כי מפקחי הפדרציה הבינלאומית לאתלטיקה (IAAF) יודעים, לא כמו הבריטים, לספור עד עשר, ולא ישכרו את המארגן הבריטי כיועצם במשחקים האולימפיים הקרבים.
לבדוק את מחדלי הממשלה בטיפול במסתננים מתחת לאפנו גנבו לנו את המדינה. בתחילה - בג"ץ, שהחליט, שהוא הריבון. עכשיו - הוא פוסק בניגוד לכל היגיון, בשמו של שיח זכויות, שהמציא במו ידיו - ומאפשר לעשרות אלפי מסתננים להשתלט לאט, ביסודיות ובשיטתיות על המדינה.
הצפה מכוונת של המדינה במסתננים מאפריקה, בעיקר - הנה פעולה עוינת. נניח, שאמנם הפך חצי-האי סיני לחבל-ארץ בלתי - נשלט, שהבדואים עושים בו כרצונם. אך שום כוח בעולם לא יצליח לשכנעני, שאלפי "פליטים" חוצים את מצרים מדרום עד לצפון-מזרח, מאות ק"מ, מבלי שהמשטרה - ובעצם, השלטון המצרי - יודעים על כך, משתפים פעולה, ומסכימים.
והשחקן החשוב ביותר במשחק הוא ממשלת ישראל, שבמחדליה הותירה את הגבול המצרי פרוץ, ומאפשרת בחידלונה את הצפת המדינה במסתננים.
קל מאוד לצאת נגד הרטוריקה בהפגנות של מי שסובלים מנחת-ידי המסתננים. אני מניח, שלו התיישבו המסתננים ברמת-אביב ג', במגדלי אקירוב, או במקומות מגוריה של העלית - לא הייתה אדישות כזו לנוכחותם ולמעשיהם.
בעצם - זה מה שקרה כשברחנו מגוש קטיף, והקלגסים בשחור טיהרו אותו ברגישות ובנחישות פושעות מתושביו היהודיים. ממשלת הזדון הדליקה אור ירוק לירי בלתי-פוסק על אזור חוטף עזה, שממשיך לחטוף, כיוון העלית אינה גרה בו. ואני מכיר היטב את האגדות העירוניות על כיפת ברזל. אף אחד מהעלית לא יסכים, שהוא ובני משפחתו וחבריו יחיו כך.
נתניהו, ברק ושרי הממשלה מוקפים בחגורות כבדות של מאבטחים, שמונעים על חשבוננו מהם לבוא במגע עם אזרחיהם. את האזרחים הם מפקירים בידי משטרה כושלת, שאינה מגנה עליהם מפני מסתננים, שמציפים את ארצנו עקב מחדליהם, ובידי כוחות "ביטחון", שאינם סוגרים את הגבול.
הגיע הזמן לבדוק את מחדלי הממשלה בטיפול במסתננים - רצוי עוד לפני שזה יהיה חלק מניתוח שלאחר-המוות במדינה, שמנהיגיה מעלו בבוטות כל כך רבה בתפקידם, ובגדו בשליחותם.
האנטישמי שמע קולות שמעתי דיון מעניין בקול ישראל סביב כמה הבלחות של ג'ימי קארטר אודות עתיד יחסי ישראל-מצרים, אם יעלו האחים המוסלמים לשלטון בקהיר.
מאין לקח קארטר את הגיגיו? שאל הכתב.
כנראה, שמע קולות - כפי שהונחה, לדבריו, בעניינים אחרים.
פעם מִנגלו את מי ששמעו קולות סתם כך. תשאלו את ז'אן דארק. אחר כך רק אשפזו אותם במוסדות סגורים.
ואני תמה איך הסהרורי האנטישמי הזה הוסמך, לכל הרוחות, כקצין צוללות בחיל הים האמריקני?! למען שלום הציבור, לא הייתי נותן לו רישיון לרכוב על אופניו של נכדי.
מחדל?! קלאס פאבר מת שישים שנה אחרי שברח מהכלא ההולנדי, שבו ריצה מאסר על היותו פושע מלחמה, שהרג יהודים והולנדים, וסייע ל-SS. בגלל סיועו, זכה לאזרחות גרמנית, שנתנה לו חסינות מהסגרה. גרמניה "החדשה" (עוד חלום בלהות, שהמציאו שוטים, כדי לשקר לעם) לא מחקה מספר חוקיה את החוק, שהעניק את אזרחותה למסייעים למשטר הנאצי, ולא ביטלה את אזרחותם של הפושעים. בקושי הסכימו כמה עיריות גרמניות (לא כולן) לבטל את אזרחות הכבוד, שהעניקו לאדולף היטלר.
אפשר לכעוס על הגרמנים, שלא טרחו להעמיד את פאבר לדין מאז שנקלט בתחום, אך השאלה הגדולה הנה מה עשתה ממשלת ישראל, כדי לרדוף את הפושעים הנאציים.
תפיסת אייכמן מוכיחה, כי בעצם לא עשינו דבר לנקום בנאצים. בתחילה התארגנו כמה קבוצות של "נוקמים", שחיסלו פושעים נאציים, אך הן התפרקו, ומדינת ישראל לא עשתה דבר - עד שממשלת מפא"י הייתה בלחץ עקב גילויים במשפט קסטנר. בן-גוריון וממשלתו היו צריכים מפגן ראווה, כדי לשטות בדעת-הקהל.
אייכמן - בניגוד לפושעים אחרים, שממשלת ישראל שיתפה עמם פעולה (עיינו במשפט קסטנר, ולא רק בו) - שילם על חוצפתו של מלכיאל גרינוולד להתגולל על קסטנר, יקיר ממסד מפא"י, ועל תעוזתו של שמואל תמיר, ששבר את קסטנר על דוכן העדים, והחל לחשוף את מעללי הממסד הציוני, שהפקיר את אחינו לפני השואה, במהלכה וגם אחריה.
גנרל טולי חזר מהצהרתו בריגדיר-ג'נרל ניל טולי (Tolley), מפקד הכוחות המיוחדים האמריקניים בדרום קוריאה, הודה, שהעיתונות ציטטה כהלכה את דבריו בכנס, כי אנשי קומנדו מדרום קוריאה ומארצות-הברית הוחדרו לצפון קוריאה בצניחה, כדי לאסוף מידע על מתקנים תת-קרקעיים שהקימה המדינה.
הפנטגון ניסה להמעיט בחשיבות דבריו של גנרל טולי, ואף ניסה לטעון, כי הגנרל צוטט שלא כהלכה. הגנרל טען לבסוף, שלא הובן כיאות, אך צוטט כהלכה. בכל מקרה, דבריו לא הוקלטו רשמית, ויש להניח, כי מישהו מהנוכחים בהרצאתו העבירם לבלוגר, שהפיצם ברבים.
פעילות מודיעין בשטח צפון קוריאה יכולה להיחשב כהפרה בוטה של הסכמי שביתת-הנשק. לכן, יש רגישות רבה במיוחד לדברי הגנרל. מוזרה במיוחד התנהגות הפנטגון, שלא ביקר מלכתחילה את דברי הגנרל בכנס פתוח - כנהוג בארצות-הברית.
וזה מזכיר לי את
אבא אבן, שר חוצנו הידוע, שדיבר שבע שפות, ולדברי ראש הממשלה בן-גוריון, בשום שפה לא הבינו אותו. אבן הקליט בסתר את דבריו, וסמך על כך, שלא הוקלט בידי מראייניו. אם הסתבך באמירה שלא לפרוטוקול, או בניגוד לעמדת הממשלה - הכחישה מיד, וטען, ששמו דברים בפיו, או שצוטט שלא כהלכה.
