השאהידים הפוליטיים שמאחורי המילים היפות

פוליטיקאים הפועלים למען כבוד האדם וחירותו, למען הגנה על זכות הקניין, ולמען צדק חברתי, מצפים ליחס של כבוד לפעילותם. אבל כשתחת סיסמאות אלו מתגלות כוונות הפוכות - צריך להתייחס אליהם כרמאים וזייפנים. לאחרונה ראינו שתי דוגמאות כיצד תחת סיסמאות אציליות מסתתרות תוצאות הרסניות לגבי אנשים שעליהם יצאו, לכאורה, להגן, וכל זאת - כדי לפגוע ככל האפשר בשנואי נפשם הפוליטיים.

• בשם ההגנה על זכות הקניין, יצאו מגיני זכויות הערבים למלחמה נגד דיירי בתים שנבנו, כביכול על "אדמה ערבית פרטית". אין ספק, שאותם בעלים מקוריים (אם הם באמת קיימים) ראויים במשטר נאור להגנה על רכושם, שהפך לנדל"ן עירוני, השווה הרבה כסף. שמאים מוסכמים צריכים להעריך את שווי הקרקע ומי שבנה עליה בתים חייב לשלם את הפיצוי ההוגן עבורה. אבל לא את זה דורשים השאהידים הפוליטיים: הם רוצים להוריד את שווי הקרקע לאפס, כך שתובעי הבעלות עליה לא יקבלו פרוטה אבל הבתים של שנואי נפשם ייהרסו. כי מה יעשו אותם "בעלים" עם קרקע שהבנייה עליה נאסרה? ומה עם סיסמת הצדק לאותם בעלים? - לעזאזל הצדק, העיקר - הנקמה.

• פוליטיקאים הלוחמים, כביכול, למען דיור בר-השגה, כלומר - הפעלת מדיניות ממשלתית להוזלת הדירות, יוצאים למסע למען חוק "פינוי-פיצוי", שיעניק לכל יהודי שמוכן לעזוב את ביתו ביו"ש פיצויים, בהם ירכוש בית בתחומי "הקו הירוק". לא צריך להיות גאון כלכלי כדי להבין שהסתערות מאסות של מפונים כאלה, בעזרת כסף ממשלתי, על שוק הדירות בישראל הקטנה יקפיץ מייד את מחיריהן לרמות ללא תקדים. ומה עם זוגות צעירים שמחירים אלה יחסמו את יכולתם לרכוש או לשכור בית במחיר סביר? אותם צעירים שהפוליטיקאים אוהבי-האדם כל כך דואגים להם? - שילכו לעזאזל, העיקר - נקמה במתנחלים.

אכן, השנאה העיוורת מעבירה אנשים על דעתם. כך זה עם השאהידים הפרימיטיביים המפוצצים את גופם וכך זה עם השאהידים הפוליטיים המפוצצים את האידיאולוגיות שמאחוריהן הם מסתתרים.