לפני מספר חודשים הכרתי פרופסור ישראלי, עמנואל יעקובסון שמו, מומחה לדנ"א . יעקובסון הסביר לי שבמחקריו מצא שיש מאפיין ייחודי לגן היהודי וכי מצא את המאפיינים הגנטיים היהודים בקרב כ-300 מיליון איש בעולם. אינני מומחה בגנטיקה ואיני יכול לפסוק אם לממצאים תקפות מדעית. בימים האחרונים למדתי שוב כי ליהודים ולישראלים יש מכנה משותף ברור והוא מזוכיזם. הלקאה עצמית וחוסר פרגון עצמי. העצמת הרע ומזעור הטוב.
בחמישה ובשישה ביוני של המאה העשרים אירעו שני מאורעות חשובים הקשורים לביטחונה ולקיומה של מדינת ישראל. הראשון, לפני 45 שנים, ב-5 ביוני 1967 , זכה צבא ההגנה לישראל באחד הניצחונות המזהירים בהיסטוריה הצבאית העולמית. הכרעת שלוש מדינות, שלושה צבאות המצוידים במיטב הנשק והזוכים לעדיפות עצומה בכוח האדם.
צה"ל כבש את סיני כולו והפיץ את הצבא המצרי לכל עבר, השתלט על הגדה המערבית כולה ותפסה מידי הלגיון הירדני הידוע באומץ ליבו וכבש את רמת הגולן מיד הצבא הסורי שהיה בעליונות טופוגרפית יוצאת דופן. הכול תוך 6 ימים בלבד. חשיבה אסטרטגית מעוררת השתאות של הדרג המדיני ומפקדי הצבא יחד עם ניהול טקטי מרשים של דרגי הביניים וביצוע מושלם של חיילי צה"ל באוויר, בים וביבשה. מלחמת ,אין ברירה" כינו הכול מערכה זו שזכתה לגיבוי ישראלי מקיר לקיר.
ב-6 ביוני 1982 נכנס צה"ל ללבנון אחרי יממה של חילופי אש כבדים בגבול הצפון וירי מסיבי של האויב על ישובי גבול הלבנון. מלחמה זו נשארה שנויה במחלוקת עד היום. ההישגים בשדה הקרב לא היו מרשימים במיוחד (בהשוואה ל-1967), האסטרטגיה של "סדר חדש בלבנון" הייתה שגויה. הניהול הטקטי, גם הוא, לא היה כליל השלמות וגבורת החיילים, כרגיל, נשארה כשהייתה.
תחילת חודש יוני היא, כאמור, תאריכון שחשוב לציינו. אך מה? המזוכיזם היהודי והישראלי, כרגיל, הטביע חותמו על ההתייחסות הציבורית לתאריך זה. התקשורת, רובה ככולה, עסקה בנושא אחד: "הכישלון בלבנון" (לא בטוח שהיה זה כזה כישלון).
הניצחון הענק בששת הימים - יוק. מחזור האשמות על הטעיית הדרג המדיני בלבנון - אין . הטעיית המודיעין המצרי והשמדת כל חיל האוויר ביממה - אאוט.
מתברר שהגנטיקה היהודית חזקה מכל דבר אחר. וחבל.