"לגור באביב בטיביליסי, להיות בן עשרים ולא להיות נאהב - זו צרה צרורה". כך נפתח אחד הסיפורים הקצרים האהובים עלי ביותר, "שכר הסופרים הראשון שלי". כתב אותו סופר יהודי בשם איסאק באבל (1940-1894) לפני תשעים שנה בעת שהתגורר בגרוזיה. מסופר בו על ליל אובדן בתוליו של באבל אצל יצאנית רחומה, אף כי היה תפרן גמור. במקום לשלם לה את אתננה, הוא סיפר לה סיפור קסום שבדה מדמיונו. וכך בילה עימה חינם אין כסף. וכך מסתיים הסיפור עצמו: "עברו מאז שנים רבות. במשך אותו זמן קיבלתי פעמים רבות כסף מעורכים, אנשים מלומדים, מיהודים מוכרי ספרים. עבור ניצחונות שהיו למפלות, עבור מפלות שהיו לניצחונות, עבור חיים ומוות - הם שילמו שכר אפסי, נמוך בהרבה מזה שקיבלתי בנעוריי מהקוראת הראשונה שלי"
1...
יהיו שיגידו שניתן למצוא בסיפור הזה ביקורת נוקבת גם מן הסוג שנשמעת בימים אלו על-ידי סופרים רבים בישראל, על נומך שכר הסופרים. בתקופת באבל לא היו רשתות שיווק. היה שלטון טוטאליטרי בראשו עמד סטלין. איסאק באבל ידע להשמיע ביקורת. עיקר ביקורתו סבה דווקא על ענייני זכויות וחופש האדם ופחות על שכר סופרים. סטלין ידע במוחו השטני שצריך להיזהר מביקורת של סופרים. לימים איסאק באבל נעצר בהוראתו של סטלין בגין כתיבתו והוצא להורג בתלייה. אפרו פוזר בחצר של כנסייה באודסה, כך שלא נותר ממנו זכר. היה בן 46 במותו.
סופרים עדיין חשים מקופחים, אולי אף יותר מפעם ועדיין משמיעים ביקורת. לעיתים על ענייני זכויות אדם, אבל לרוב בענייני שכר הסופרים הנמוך המשולם להם לטענתם. חיציהם הנכתבים במילים מופנים אל רשתות השיווק של הספרים. יש שתיים - "צומת ספרים" ו"סטימצקי". כמות הביקורת המושמעת כנגד רשתות שיווק הספרים היא עצומה ונוראית. סופרים כאמור יודעים להשמיע ביקורת. התמזל מזלן של השתיים שלרוב הביקורת מופנית אל ה"רשתות" ולא אל שמן הממותג, או לא מתמקדת באחת בלבד, כך שכל שנותר לשתיים לכאורה לעשות זה להשתבלל ולקוות שהגל יעבור מעליהן בלי שהמותג עצמו ייפגע.
אבל הוא ייפגע. אם תימשך הביקורת הספרותית נגד הרשתות ללא תגובה מצידן, במוקדם או במאוחר ייקלעו גם הרשתות למשבר. למה הן שותקות? אין להן מה להגיד? אני בטוח שכן. אפילו לתנובה היה מה להגיד במלחמת הקוטג' העקובה גבינה אשתקד. האם שתיקה של הרשתות כהודאה בהאשמות נגדן? האם הן-הן אשר הורסות את הספרות הישראלית כפי שמאשימים אותן - בהאשמה איומה ונוראה - הסופרים ומו"ליהם? אם יש תשובה לתהיותיי, תופע נא מיד!
