לקראת סוף פרשת "שלח לך", אחרי הדרמה הגדולה של פרשת המרגלים, מביאה התורה סיפור קטן על איש שיוצא לקושש עצים ביום השבת, דבר שכמובן נחשב איסור. חז"ל בגמרא דנו בזהותו ומניעיו של אותו אדם, אולם גם על דרך הפשט לא ברור מדוע נזקק האיש לקושש עצים אלו. הרי ידוע שבני ישראל קיבלו את מזונם מן השמיים בצורת מן (שלא ירד בשבת ממילא), והחל מהפרשה הקודמת, קיבלו חיזוק לתפריט בצורת שלו. יתרה מזאת, רש"י מוסיף שבני ישראל "לא שמרו אלא שבת ראשונה, ובשבת השנייה - בא זה וחיללה".
הדחף הזה להמשיך לעבוד, מסביב לשעון, גם סופי שבוע, גם ללא סיבה "מוצדקת", מזכיר מאוד את תרבות העבודה שלנו. המכשירים הרבים שנמצאים בכיסינו, מפתים אותנו להיות תמיד זמינים מתוך תחושה שכך נהיה יותר יעילים בעבודתנו. אנו מוצאים את עצמנו מקוששים עוד אי-מייל ועוד אחד, בעבודה, בבית, בנסיעה, בכל מקום אפשרי - בשכבך ובקומך, פשוטו כמשמעו.
הקישוריות שמאפשרים המכשירים האלקטרונים הצמודים לנו, יחד עם עבודה לצד עמיתים החיים באזורי זמן שונים, מזינים מעגל קסמים, בו מתפתחת מערכת ציפיות בלתי-הגיונית שבה כולם צריכים להיות זמינים כל הזמן, ולתת מענה לכל שאלה באופן מיידי. לכאורה אלו דרישות הכלכלה המודרנית, וכורח שלא ניתן למנוע אותו.
זמן שבו אסור להיות זמינים בספר שיצא לאחרונה, Sleeping with your Smartphone, מפנה לזלי פראו, מרצה באוניבסיטת הרווארד, זרקור לתופעה. לאחר בחינת שורשי הבעיה, היא מציעה פתרון "מהפכני": היא קוראת לצוותים של אנשים העובדים יחד להגדיר יחידת זמן כלשהי שבה החברים לא רק רשאים, אלא אף מצופה מהם שלא יהיו זמינים; בשפתה: Predictable Time-off או בקיצור PTO.
פראו ערכה ניסוי בחברת יועצים ארגוניים מובילה, שבה סברו בתחילה שאין זה דבר אפשרי, שהרי לא רק שזמינותם חשובה זה לזה, אלא גם ללקוחותיהם המשלמים ממיטב כספם על שירותיהם. תוצאות הניסוי היו מפתיעות. בכל המדדים שנמדדו - כגון שביעות רצון מהעבודה, הרגשה בתחילת יום עבודה חדש, האיזון בין עבודה לחיים האישיים ועוד - היה שיפור רב, וזאת ביחס לצוותים שלא אימצו את ה-PTO. יתרה מזאת: הצוותים הרגישו שהם יעילים יותר לאחר אימוץ השיטה, והדבר גרם לשחיקה מופחתת בתפקידם והביא לנאמנות גבוהה יותר למקום העבודה. גם הלקוחות דיווחו, כי הם אפילו חווים שיפור משמעותי ברמת השירות, במקום הירידה שציפו לה.
בספרה קוראת פראו לצוותים להתחיל בקטן: להגדיר לעצמם את יחידת ה-PTO המתאימה להם, גם אם מדובר בערב אחד בשבוע, שבו הם לא יטרידו זה את זה באי-מיילים ובשיחות. בנוסף היא ממליצה, במקרה הצורך, ליצור מנגנון גיבוי הדדי שיבטיח שנושאים קריטיים שלא סובלים דיחוי, יקבלו מענה מיידי. הניסוי הצליח בצורה כה מוחלטת, שלאחר ארבע שנים הרוב המכריע של הצוותים באותו ארגון אימצו את השיטה. הספר זוכה אף הוא להצלחה רבה, דבר המוכיח עד כמה הנושא מעסיק אנשים כה רבים.
קראנו לשיטה "מהפכנית", אבל יסודותיה נמצאים במקורותינו העתיקים. השבת בה אנו מתנתקים מעיסוקינו, מכבים את המכשירים המצפצפים ומפסיקים את קישוש המיילים ופיסות העבודה - היא ה-PTO האולטימטיבי. ביום זה, האדם מתכנס בביתו, מתרכז בעצמו, במשפחתו בקהילתו ומבין ששום דבר לא יברח לו שם בחוץ. כך הוא גם יכול להתחיל את השבוע ביום א' בכוחות מחודשים.
