ה' נָתַן וַה' לָקָח; יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ

ארגונים כגון הקרן החדשה לישראל, י"ש דין" ו"שלום עכשיו" מנים סטודנטים המאמינים בצדקת דרכם, ומסייעים להם להתקבל וממנים את לימודי המשפטים באוניברסיטאות הטובות ביותר בארה"ב. כשהם מקבלים את התואר, בעזרת מערכת ה-'פרוטקציה' בישראל, הם תופסים עמדות במערכת המשפט בישראל כדי שיוכלו להכשיל, את מערכת הצדק של אזרחי ישראל בעוד שהם מממשים את תוכניותיהם. בסופו של דבר האשמה נופלת על ממשלת ישראל, על כך שלא מקיימת את המצע וההבטחות שלפיהם הם נבחרו. האנשים היחידים שיש להם זכויות על אדמות ארץ ישראל, כולל כל יהודה ושומרון, הם העם היהודי, כל יהודי. זה שלנו, של העם היהודי כולו, מאז ומעולם! נקודה! וזה מה שממשלת ישראל מסיבות לא נכונות, לא סבירות ומעלות ספק, מסווה ומטשטשת. מי אי פעם יבין את המנהיגות היהודית חסרת המנהיגות והמטעה? בתנ"ך, איוב קיבל את העובדה שכל מה שאלוהים נתן ולקח שמו נותר מבורך: ה' נָתַן וַה' לָקָח; יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ (איוב א כא) אך, כשכל ההגיון נגמר, הרגשות משתלטות. כעת, לאחר שפסק הדין נחתם ולפיו שכונת אולפנה בבית אל נדונה להריסה, אני מוצאת צורך לכתוב על מה שנמצא בליבי. לעם ישראל יש שלושה אבות: אברהם, יצחק ויעקב, שהיו מחוייבים ונאמנים לארץ ישראל ובניית האומה היהודית.

מדיניות לא הגיונית

חלק ניכר ממדיניות הקרקעות של הממשלה ביהודה ושומרון שעל פיה היא פועלת, היא פשוט לא הגיונית. מדיניות הקרקעות הזאת קבעה ששכונה האולפנה חייבת לההרס בקרוב. עכשיו אני קוראת שמייק בלס, הסגן ליועץ המשפטי של ממשלת ישראל, ביטל את הצורך בהיתר בנייה עבור כל קרוואנים שאליהם דיירי הבתים באולפנה צפויים לעבור עד סוף חודש יוני: [קישור] השאלה שעולה היא, אם קרוואנים יוצבו לשכן את המפונים ללא צורך בהיתר בנייה, מדוע ממשלת ישראל לא יכולה להסיר את הצורך בהיתר הבנייה הסופי עבור הבניינים היפים של שכונת האולפנה שנבנו וכבר שימשו לבעליהם כבית במהלך עשר השנים האחרונות? כאשר ראש הממשלה נתניהו אסף את הקולות הנחוצים לו כדי להביס את הצעת חוק ההסדרה, אשר, אם עבר, יכול היה להגן מהריסת אולפנה וקהילות אחרות ביהודה ושומרון, מילות האזהרה שלו היו, "היה גינוי בינלאומי מסיבי על בנייה (ישראלית) ביהודה ושומרון - ואנחנו עמדנו בו בצורה מעוררת הערצה. הגנה על ההתנחלויות בזירה הבינלאומית היא קשה, ואני מציע לא להתעלם מבית הדין הבינלאומי בהאג."[קישור] מדוע נתניהו חושש מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג? אולי זה יהיה טוב מאוד שישראל תיקרא להעיד בהאג ותנפנף למול העולם במסמכים של זכויותיו החוקיות של העם היהודי לארץ בדיוק היכן ששכונת האולפנה ממוקמת. ובו בזמן לומר לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שכל טענה של כל ערבי שהוא לאדמות אלה - מנהר הירדן ועד לים התיכון - היא פארסה, שכן הם גנבו אדמות אלה מהעם היהודי. וכך, האמת סוף סוף תובא לאור ואולי לנצח.

עדיין לא מאוחר להציל את מגרון

הגורל של החרבת אולפנה כבר נחתם במכת פטיש החוק. אבל מגרון, הנמצאת בסמיכות של רבע שעה נסיעה מאולפנה, גם מועמדת להריסה והקרב על מגרון עדיין לא לקח מושב בשורה הראשונה, באוגוסט 2012: [קישור]/ אני חברת הוועד המנהל את קמפיין העתירה הבינלאומית להציל את מגרון. עד כה, בתקופה של חודשיים, אספנו כ-3,500 חתימות לעתירה: [קישור] לי זה אומר שישראלים ותומכי ישראל פיתחו עור עבה, ולא איכפת להם לפעול כאשר ממשלתם נותנת אישור לבנות, ואחר-כך לוקחת את המענק בחזרה, או, שהמאבק נגד ממשלת ישראל, המקדמת התיישבות בשטחי יהודה ושומרון, ואז, פתאום, היא באה עם צו חוק של אגרוף מכה להרוס את מה שנבנה, הוא כל כך קשה לנצח ולכן אנשים פשוט ויתרו על הקרב החיוני הזה.

מדיניות הפינוי מבוססת על עדויות שמיעה

לראות יהודים מגרשים יהודים אחרים; לראות צבא יהודי משתמש בכוח נגד יהודים אחרים שובר את הלב. במשך 2000 שנה יהודים עמדו לפני סוג זה של מציאות מדי יום, אלא שלא מיהודים. עכשיו חלק מהחברה היהודית עושה מה כשמדינת ישראל הוקמה היא נשבעה שלעולם לא יעשה שוב: להשחית חיי יהודים ורכוש יהודי. לכן, אני חוזרת למה שבליבי, ולא בראשי. מה שבקרוב יתקיים באולפנה, ולאחר מכן במגרון, ואולי אפילו בקהילות יהודיות אחרות, אם שלום עכשיו, או עמותה אחרת הפועלת נגד ישראל תגייס ערבי שיצהיר שהנכס שייך לו או לה, הוא מעשה שלא ייעשה ולא אנושי. זה לא בסדר שהממשלה תומכת ומאשרת את הזכות של האזרחים לבנות, וכך המקום הופך להיות בית יהודי, ואז, כמה שנים לאורך מסלול זה, האישור והתמיכה הופכים לבטל ומבוטל. הממשלה רואה לנכון לאשר את הריסת הבתים של החלוצים ואת חייהם; בקור רוח חיי יהודים נקרעים לגזרים, מכל הבחינות האפשריות. מדוע מדיניות הפינוי של ממשלת ישראל מבוססת על עדות ושמיעה של ערבי, עם מניעים נסתרים, ולא על מה שנתן אלוהים לילדיו והחוק הכתוב? אם האדמה - רק האדמה - אכן שייכת לערבי, אז למה לא להציע לו או לה פיצוי כספי שיכסה את ערך הקרקע הנדונה, ועוד קצת יותר, וכך הוא או היא יכול[ה] ללכת לקנות קרקע במקום אחר? האם זה לא יהיה מתאים יותר במקום לדכא יהודים, לעשות אותם חסרי קורת גג ושבורי לב?

למה להעביר יהודים תהליך פוגרום?

ביסודו של דבר, יהודים לא הורסים בתים של יהודים אחרים, מסיבות פוליטיות מוטעות; יהודים לא עוקרים עץ יהודי אחד, מסיבות פוליטיות מוטעות; יהודים לא הורסים בית יהודי אחד שבו מתגוררים יהודים, גם אם בית זה הוא זמני-קראוון, מסיבות פוליטיות מוטעות; יהודים לא הורסים בתי כנסת יהודים, מסיבות פוליטיות מוטעות; יהודים לא הורסים חיי יהודים אחרים, מסיבות פוליטיות מוטעות! ממשלת ישראל חייבת לסים קץ לאלתר לפרעות שהיא מנהלת, על בסיס קבוע ביהודה ושומרון מטעמים שהם טוענים הם הפוליטיים "נכונים"! מגרון צפויה להריסה ב-1 באוגוסט 2012. שימו לב שה-29 ליולי 2012, הוא תשעה באב, כאשר העם היהודי מציין את חורבן בית המקדש בירושלים. זה יום שחור ונושא סימן! אבי הציונות, בנימין זאב הרצל, שחלם כל מולדת לכל היהודים אמר: "אם תרצו אין זו אגדה"; למעלה מ-3,000 שנים לפני החלום של הרצל, יעקב אבינו חלם את חלומו. זה זמן טוב יותר מתמיד לזכור הכתובים שלנו, בראשית, פרק כח': א וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתו...; ג וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. ד וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ--לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם. י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ. טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. יח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ. יט וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה. כ וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. כב וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. חלום יעקב הוביל לחלומו של הרצל ולהקמת חבר העמים היהודי השלישי, מדינת ישראל המודרנית. חלומות אלה, אשר מומשו עם הרבה זיעה, דם, ותפילה, החזירו גם את האדמה העתיקה של יהודה ושומרון לידי העם היהודי. בואו לא ניתן למדינת ישראל המודרנית לבטל את החלומות האלה.