מדי פעם עולה טענה בדבר זכותם של תושבים מתושבי מדינת ישראל או מחוצה לה, לחזור לבתים מהם גורשו או ברחו עקב השתלשלות מאורעות היסטוריים, בין המאורע ההיסטורי של תקומת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ובין מאורעות אחרים, לרוב קודמים להקמת המדינה.
הטענה היא אופרטיבית, והדרישה היא ממשית ומוחשית - לעקור את תושבי עמונה ממקומותיהם, לסלק את תושבי גוש קטיף מבתיהם, לעקור את תושבי יפו ועין הוד מבתיהם ולהעביר את הבתים, המגרשים, זכויות הבניה והאדמה החקלאית למי שקדם להתיישבות העכשווית.
לכאורה, דרישה מוצדקת ומוסרית מאין כמוה, ומי שלא יודע יותר - לא מסוגל לחשוב אחרת.
אלא שהמוסר הזה הוא מוסר כפול, האוחז ובוער כלהבה ומתפשט כאש בשדה קוצים רק בקרב מי שלא יודע יותר, או לא רוצה או לא מעוניין לדעת יותר.
המשחק של החזרת מצב לקדמותו אינו יכול להיות חד סטרי, ובמשחק הזה חייבים לשחק שני הצדדים. אפשרות אחת היא שהכיבוש תקף והעבר מת, כפי שקורה בין ארצות ועמים ברחבי תבל, ואפשרות אחרת היא שהכיבוש בטל וחוזרים לעבר. לא יהא זה צודק, גם לא מוסרי ואפילו בלתי חוקי, לבצע את המעבר אל העבר רק כלפי צד אחד. וכדי להבין במה כרוך המעבר לעבר והנצחת ההיסטוריה כאילו לא חלף הזמן ולא השתנו הנסיבות - להלן על קצה המזלג מעט מן המאורעות שגם הם התחוללו בין אותם צדדים. כל
המידע שלהלן לקוח מספרה ההיסטורי והתיעודי של ג'ואן קולינס "מאז ומקדם" בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתרגום אהרן אמיר, ספר מחקרי שראוי כי יילמד בלימודי ההיסטוריה כספר חובה לאור האירועים הרבים המתועדים בו:
תימן "רשאי מוסלמי לעשות כלה ביהודי וברכושו כטוב בעיניו, ואך חסד ייחשב הדבר אם מרשים ליהודי לחיות. אין היהודי רשאי לתת עדות, גם אין תוקף לשבועתו" (עמ' 52).
בעליית היהודים מתימן, נותר מאחוריהם רכוש רב שלעולם לא ישיגוהו ולא יקבלו תמורתו.
עדן "הפוגרום שפרץ ב-2 בנובמבר 1947 היה קטלני - 82 יהודים נרצחו ו-76 נפצעו. מתוך 170 חנויות יהודיות נבוזו 106 כליל ו- 8 הורקו בחלקן" (עמ' 55).
מישהו סבר כי מי שעלה מעדן לארץ ישראל - מכר קודם את ביתו ועסקו וריכז את רכושו בטרם העלייה?!
עירק "גם יהודי עירק ברחו לישראל - למעלה מ-123000 מיהודי עירק נמלטו או אולצו לברוח לישראל בין 1949 ל-1952 בלבד" (עמ' 55).
מצרים "הכליף אל-חכים מן השושלת הפאטמית המציא ליהודים השפלות מחוכמות במיוחד בנסיונו למלא את התפקיד שראה לעצמו כגואל האנושות. תחילה גזר על היהודים לענוד צלמי-מזערת של עגל הזהב לצוואריהם, משל כאילו עודם עובדים לעגל. ... אחרי כן עדו פעמונים, ולאחר מכן תלו בולי עץ במשקל שש ליטראות על צוואריהם. ... ב-1012 גזר להרוס את הרובע היהודי של קאהיר ולהשמיד את יושביו היהודים" (עמ' 58).
"אחרי מערכת סיני, ב-1956, הושמו אלפי יהודים במעצר ללא משפט, ואלפי אחרים קיבלו צווי גירוש ונצטוו לצאת את הארץ בתוך ימים ספורים. רכושם הוחרם, נכסיהם הוקפאו" (עמ' 61).
מעשי נישול, גזילה, השפלה, גניבה, עינויים ורציחות היו מנת חלקם של היהודים בכל מדינות ערב. דבר שניסו ללא הצלחה הערבים בארץ ישראל ליישם כלפי היהודים.
כל מי שמדבר על עין חוד ועין הוד, מתכבד ללמוד היסטוריה ולהבין לאן מובילה השיטה של פינוי מאחזים וישובים אחרים.
מה יאמר בג"ץ על עתירה של הימין הקיצוני לפנות את יפו, לאור תקדים חומש או עמונה? - הגישה החד-צדדית היא בלתי מוסרית בעליל, בלתי חוקית, בלתי ניתנת למימוש, וטרם דיברנו על שיקולי ביטחון.