שבוע-עבודה מקוצר, בן ארבעה וחצי ימים, עם שבתון ארוך, הוא מיזם שהגה עוד לפני חמש שנים חבר הכנסת
זבולון אורלב. לפני שנה החל המיזם צובר תאוצה, ביוזמתו של המשנה לראש הממשלה,
סילבן שלום. בימים אלה יושבת על המדוכה ועדה משקית מיוחדת שתחליט אם אכן ייושם ומסקנותיה אמורות להתפרסם בסוף חודש יולי הקרוב.
לפי שעה זוכה המיזם לתמיכתם הנלהבת של גופים מרכזיים במשק, בהם בנק ישראל, איגוד לשכות המסחר, ארגוני המורים, לשכת רואי החשבון, התאחדות בתי המלון והתאחדויות לכדורגל ולכדורסל. לצורך זירוז היישום אף נשקלת האפשרות לקיים בעניין משאל-עם ציבורי, כפי שהציע ח"כ סילבן שלום, כשבינתיים כבר מעידים סקרי דעת-קהל שנערכו באחרונה, על תמיכה גורפת של הציבור הישראלי ברעיון.
על-פי התוכנית, אמור יום ראשון בשבוע להפוך ליום השבתון הכללי במשק, בדיוק כפי שנהוג בעולם הנוצרי, בעוד יום השישי ימשיך להיות יום-עבודה מקוצר. לישראל היהודית יש סיבות טובות למדי לקפוץ על העגלה הזאת. ברגע שהיא תצא לדרכה, ניתן יהיה ליהנות בה משניים וחצי ימי חופשה מעבודה ומלימודים, בתוספת של פנאי בשפע. תחילתם תהיה ביום שישי בצהריים ואחריתם במוצאי יום ראשון.
מניע חברתי מאחורי יישומו של השבתון הזה עומד מניע חברתי שקוף למדי: קיצור שבוע העבודה יביא, בין היתר, לעליה במספר שעות העבודה ביום, מה שיאפשר חלוקה מחדש של מקומות עבודה בין עובדים רבים יותר, בעיקר מובטלים, או עובדי משרות חלקיות. השינוי הזה יאפשר גם התאמה טובה יותר של ימי העסקים בישראל לאלה של מדינות אחרות ויקל את הפעילות הכלכלית והפיננסית שלהן.
הוספת יום ראשון לשבתון תאפשר לרבים השלמת השכלה, לימודים, והשתתפות בתוכניות להסבת עובדים לענפים שיש בהם ביקוש. לזוג ההורים שלהם תלמידים, תינתן הזדמנות לעבוד שניהם במשרה מלאה, כאשר לשבוע העבודה המקוצר יתלווה גם יום-לימודים ארוך.
אבל אולי, מעל לכל, תאפשר הנהגת השבתון הארוך את פיתוחה של תרבות הפנאי סביב סוף השבוע ובכך גם להביא לגידול בפעילות המסחר של רשתות השיווק, הקניונים, המסעדות, ענף המלונאות ומוקדי הבילוי והנופש. מטבע הדברים יביא כל זה לעליה בצריכה הפרטית, בעיקר של המגזר הדתי, שיצא נשכר משבתון יום א', כיום החול החופשי שלו.
