מומחי בית המשפט מאכזבים, מוליכים שולל את המערכת המשפטית, פוגעים פגיעה אנושה באיכות הבניה במדינת ישראל וגורמים לעיוותי דין ולמתן פסקי דין עם שגיאות חישוביות, הנדסיות, אדריכליות ואחרות, תוך נישול אזרחים מזכויותיהם. מדובר בציבור רוכשי הדירות, שהמחוקק הישראלי הרבה להם זכויות באמצעות חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973. באו המומחים, ותוך וירטואליות מאלפת - הורידו זכות אחר זכות.
שמא ייאמר כי הרי בית המשפט, הוא אשר כותב את פסק הדין ודרכו מתממשות הזכויות; יובהר מיד כי המומחים חוסמים מידע מבית המשפט, ומתאימים את מה שבכל זאת מגיע אל בית המשפט לשיטותיהם המעוותות.
אי-אפשר ולא יהא זה צודק להשאיר בקורת קשה זו ללא דוגמאות, ולכן, יובאו להלן עשר דוגמאות מהמציאות, מתוך מאה שיש במשרדנו.
מקרה ראשון מומחה בית המשפט היה צריך לחוות דעה ולבדוק מי מבין שני מהנדסים [קונסטרוקטורים] צודק בחישוביו ובתכנוניו - המהנדס המתכנן, שהקיר שתכנן נסדק וחלה בו תזוזה מסוימת, או מומחה התובעים, שטען טענות מקצועיות מסוימות ודרש [גם קיבל, בסופו של יום] אחריות של מהנדס רשוי, כתובה, לגבי הקיר התומך - אחריות שמצויה כיום בידי התובעים, אשר אינם סומכים ידיהם על התיקון שנעשה בקיר התומך, בהנחיה ובפיקוח של מהנדס הנתבעת.
בשלב מאוחר של המשפט (שטרם תם) הסתבר כי אותו מומחה מטעם בית המשפט, אינו מהנדס, גם אינו הנדסאי או טכנאי.
מקרה שני מומחה בית המשפט, מהנדס שסיים את הטכניון בהצטיינות, קיבל על עצמו לקבוע כמה דברים בנושא קונסטרוקציות, ולטענת צד לדיון כי אינו בעל שום ניסיון בתחום - הגיב כי הוא קונסטרוקטור שכן כבר מונה על-ידי בתי המשפט בתיקים רבים כמומחה לקונסטרוקציות...
צד לדיון לא סמך ידו על הצהרת המומחה, והגיש בקשה כי המומחה ייפסל. בית המשפט הסתמך על הצהרת המומחה כאמור, כי סיים בהצטיינות את הטכניון - הפקולטה להנדסה אזרחית, וכי כבר מונה על-ידי בית המשפט פעמים רבות כמומחה לקונסטרוקציות. לפיכך, בית משפט השלום אישר בהחלטתו כי המומחה ראוי למינויו.
אותו צד לדיון ערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי, שפסק כי המומחה אינו קונסטרוקטור ואינו מתאים להתמנות כמומחה בתיק.
[המומחה אומנם סיים בהצטיינות את הטכניון - אך לא בקונסטרוקציות, אלא בניהול הבניה, שקרוב לקונסטרוקציות בערך כמו שגיאוגרפיה קרובה לספרות ימי הביניים].
מקרה שלישי מומחה עתיר ניסיון התמנה על-ידי בית המשפט לבדוק עשרות דירות + רכוש משותף בבניין רב קומות. הוא הצהיר לבית המשפט כי בעבר הרחוק היו לו קשרים עסקיים ומקצועיים עם הנתבעת אולם בעשר השנים האחרונות - לא היו. לאור הצהרה זו, מונה האיש לתפקידו, שמיותר לציין כי בצד מינוי זה מצוי שכר טירחה שאני מעריכו במעל מאה אלף שקלים. אלא שדי במקרה, הסתבר לתובעים כי המומחה נתן בזמן האחרון, בניגוד להצהרתו, חוות דעת מקצועיות בהיקפים משמעותיים - לנתבעת, ובקשת פסילה של התובעים התקבלה על-ידי בית המשפט.
מקרה רביעי בריכת מים - קרקעיתה שקעה. מה לעשות, בריכה המוקפת מכל עבריה בקירות תומכים, צריכה להיות מתוכננת בידי מהנדס רשוי [ר' קמוצה] קרי: מהנדס בעל רישיון. כמומחה מטעם בית המשפט - שיעמיק בסוגיה ויאיר את עיני בית המשפט - התמנה אדם שאינו מהנדס רשוי, לא עשה סטאג' ולא עבר בחינות אצל רשם המהנדסים... לאמור, הוא התיימר לבדוק (וגם "בדק") את מה שאינו מוסמך כלל לתכנן... המהנדס לא ויתר על המינוי ולא האיר את עיני בית המשפט בדבר חוסר התאמתו למינוי.
מקרה חמישי מומחה מטעם בית המשפט התמנה לשם בדיקת ליקויי בניה בדירה בכרמיאל. הוא העריך את כלל הליקויים בסכום x - ולאור הדעה של התובעים כי בסכום זה הם לא יוכלו לתקן את הליקויים - דאגו התובעים לחקירת בית המשפט ולבדיקה חוזרת.
הבדיקה החוזרת אירעה לאחר גשמים, ורק אז ראה המומחה מה שלא ראה בבדיקתו הראשונה - כי הדירה עם ליקויי איטום, כפי שנטען בחוות דעת התביעה. הסכום שהוסף בחוות הדעת המתקנת ובחקירה עלה לכדי x2 [סכום כפול מהנקוב בחוות דעתו הראשונה].
לאמור, המומחה הזה היה יכול לציין ליקויי איטום רק כאשר הוא ראה את הרטיבות, דבר שיכול לעשות גם פקיד קבלה בבית מלון...
מקרה שישי מומחה שהתמנה על-ידי בית המשפט, נחקר על חוות דעתו, ונתבקש לחשב את שטחו של חלון מחסן בסנטימטרים ולהמיר את התוצאה למ"ר.
זה היה קשה מדי עבורו, והוא לא עמד במשימה. כאשר נתבקש לעשות זאת בביתו ולהגיב בכתב - הוא התחמק ממתן תשובה...
מקרה שביעי מומחה מטעם בית המשפט הפתיע את התובעים בכך שהגיע לאתר ברכבו הפרטי של מהנדס הנתבעת, ולכל אורך הדרך של הבדיקה, הסביר לו פנים.
הדבר לא מצא חן בעיני צד לדיון, אשר חש נפגע, ונאלץ להגיש בקשה לביטול המינוי. יש להבין כי בדרך כלל בית המשפט מגן על המומחה אותו מינה, גם במקרים קיצוניים.
במקרה הזה - ייאמר לשבח - השופט א' קיטאי ביטל את המינוי.
מקרה שמיני מומחה מטעם בית המשפט העריך את שווי עלויות התיקונים בסך של 400,000 שקלים, כאשר מומחה התביעה [מחבר שורות אלו] העריך את שווי עלויות התיקונים בסך 2,900,000 שקלים.
המומחה נחקר על דוכן העדים כ-8 שעות בשני מועדים, ובסופו של יום בית המשפט הבין, והציע לצדדים להתפשר. הפשרה עמדה על סך של 5.3 מיליון שקלים - ללא שום זיקה לחוות דעתו הפולמוסית והלא הנדסית של מומחה בית המשפט.
מקרה תשיעי מומחה בית המשפט התמנה כדי להביא בפני בית המשפט את המידע הדרוש כבסיס לפסק הדין. הוא בדק את הדירות, מידר את הפריטים שבדק, פסק הלכות וביטל כמעט את כל הליקויים. כך, לדוגמה, קבע כי אדני חלונות לא צריכים להיבנות משיש או ממוזאיקה, כי פינת מקלחת אינה כרוכה במידות מסוימות כי כל הרצפה של חדר המקלחת משמש לה כרצפה, כי על-אף התקנות - מותרת מדרגה בודדה בכביש/שביל בחצר, כי מכיוון שהריצוף לקוי - די בהדבקת שטיח זול עליו, ועוד ועוד. כל ממצאיו השליליים והחלקיים של מומחה בית המשפט - נכללו כהווייתם בפסק הדין.
למרבה המזל, הוסכם עם התובעים כי יוגש ערעור, [דבר שלא תמיד קורה] ותוצאת הערעור - הפכה את התוצאות והעמידה דברים על מכונם. פסק דין זה, 25/90 - פורסם בפדאור, אושר גם בבית המשפט העליון, ומהווה אבן יסוד בתביעות ליקויי בנייה.
מקרה עשירי מומחה בית המשפט נתבקש לבדוק בית שסבל מליקויי סדקים ומליקויי איטום קשים. מדובר במומחה לאיטום משכמו ומעלה והתובעים שמחו וסמכו עליו כי יפגין את כישוריו כמהנדס ויגלה את מקורות הרטיבות כמו גם הדרכים לפתרונות ועלויותיהם. התובעים נדהמו לקבל, במקום מסמך מקצועי בהנדסה אזרחית - מסמך אחר, שונה בתכלית מהנדרש:
חוות דעתו של המומחה הייתה מסמך משפטי למהדרין, תוך עקיפה ודילוג על הנושאים ההנדסיים, ותוך שיבוש וחוסר הבחנה בנושאים המשפטיים. המומחה ניתח מהבחינה המשפטית את זכויות הצדדים ואת המסמכים שהגישו לבית המשפט, "פסק" בחוסר סמכות ותוך שגיאות משפטיות - מי צודק ומי זכאי ובמה, וזאת, כאשר היה בפניו מבנה הזועק לתבונה הנדסית, שלא נמצאה אצלו.