דוח
מבקר המדינה על השריפה בכרמל יכול להאיר כשלים אירגוניים ויש לתקנם אבל אינו יכול להטיל אחריות למכת השמיים הנוראה הזו על שר הפנים ושר האוצר. גם ראש הממשלה אינו רשאי להטיל עליהם האחריות לאסון ולהורות על פיטוריהם. האם טח עינינו מראות כי גזרה היא מלפניו ברוך הוא ובמקום לחפש אשמים שומה עלינו לחטט במעשינו ולבקש מחילה לחטאינו.
יש לחקור לברר וללבן האם חלוקת המשאבים בחברה הישראלית צודקת אם לאו. אולי זעקת הדל עלתה השמימה, והקדוש ברוך הוא ביקש ללמד אותנו לקח; אם הפכנו לרודפי בצע ועושקי הדל ורצים יומם ולילה ומבקשים להתעשר ללא משפט על חשבון מעמד הביניים ורמיסת העשירון התחתון הגר היתום והאלמנה.
אולי שומה עלינו לחקור אם הריצה המטורפת אחרי ההבל הביאה עלינו את האסון הנורא הזה. אולי זה מה שגרם להורדת האש מן השמים המכלה כל חלקה טובה בכרמל והעלתה 44 מטובי בנינו השמימה.
אולי יש לחקור מה גרם לחברה הישראלית להיות כה אלימה. היכן מידתן של ישראל להיות רחמנים בני רחמנים. מאין קוצר הרוח בין אדם לחבירו. לאן נעלמה הסבלנות והסובלנות של האחד כלפי האחר. מה עושה הסכין בכיס הנער. האם הוא רכש אותו כדי לקלף תפוח עץ?!
איך ערך החיים בחברה הישראלית הפך מערך עליון בתורה שהרי פיקוח נפש דוחה כל מצוות שבתורה חוץ משלש; שפיכות דמים גילוי עריות ועבודה זרה, לערך שאין לו ערך. היכן נעלמה לה קדושת החיים?!
יהושוע בן פרחיה אומר: והוי דן את כל אדם לכף זכות (אבות פ"א מ"ו). ומי שדן את חבירו לכף זכות, דנים גם אותו מן השמים לכף זכות (שבת קכ"ז ב') בעל השפת אמת מבאר שאף אם ראית שעשה עבירה והתנהג שלא כשורה, בוודאי שעשה הרבה יותר מעשים טובים ויש בו גם סגולות אחרות ומידות טובות המכריעות אותו לכף זכות.
הרמב"ם פירש את המשנה באבות בזה הלשון: אם יהיה אדם ידוע כצדיק מפורסם ובעל מעשים טובים, ועשה דבר הנראה רע מכל צד, ואין אדם יכול להכריעו לטובה אלא בדוחק ומציאות רחוקה, ראוי שתבחר באותה אפשרות, ואסור לך לחושדו. ועל זה אמרו "החושד בכשרים לוקה בגופו".
