מכלל 350 הבנקים הפועלים בשוויץ כ 150 מוגדרים כבנקים זרים דהיינו שהשליטה בבנקים אלה נתונה בידי תושבים או אזרחים של מדינות זרות. במניין בנקים זרים אלה מופיעים חמשת הבנקים הישראלים הבאים: בנק לאומי נוסד בציריך בשנת 1953, הפועלים (1975), מזרחי (1980) פיבי (1984) ודיסקונט נוסד ב 2011 בגנבה.
הבנקים הישראלים בשוויץ מחזיקים בכ-17 מיליארד דולר של נכסי לקוחותיהם (פקדונות וניירות ערך יחדיו). עיקר פעילותם של בנקים אלה הינה ייעוץ השקעות ללקוחות וכן ניהול תיקים בדיסקרציה (בניגוד לדין הישראלי החוק השוויצרי מציר לבנקים לנהל ללקוחותיהם את תיק השקעותיהם).
ההערכה היא כי החלק הארי של לקוחות הבנקים הישראלים בשוויץ מקורו ביהודי הקהילות היהודיות באירופה ארה"ב ודרום אמריקה, וכשליש מנכסי הלקוחות מוחזק בידי לקוחות ישראלים.
המניעים להחזקת תיק השקעות בשוויץ עשויים להיות שונים ומגוונים. בהיות שוויץ מדינה נייטרלית, בעלת יציבות כלכלית ופוליטית הרי שסיכון המדינה המדורגת על-ידי סוכנויות הדירוג העולמיות כ AAA הינו נמוך ביותר. יתרה מזו, הניסיון שנרכש במשך למעלה ממאתיים שנה בניהול השקעות ליחידים ומשפחות עתירות הון, נופים מרהיבים, תשתיות מתקדמות ומיקום ייחודי במרכז היבשת מקנים ללקוח הפוטנציאלי האמיד משהו תחושה חיובית באשר להשקעותיו הפיננסיות במדינה זו.
ללא הסודיות: מחצית מהבנקים הזרים ייעלמו בהתאם להודעתו של מי שהינו דמות ציבורית ידועה ומכובדת בקרב הבנקאים השוויצריים ואחד מבעלי הבנק הפרטי הגדול במדינה IVAN PICTET הרי שכמחצית מלקוחות הבנקים השוויצריים הינם לקוחות אשר הונם מופקד בבנק שוויצרי הודות לסודיות הבנקאית החלה גם על עבירת מס. IVAN PICTET צופה כי ללא הסודיות הבנקאית בנושא עבירות מס הרי שכמחצית מהבנקים הזרים הפועלים בשוויץ, ייעלמו.
סביר להניח כי יחס דומה (מחצית) של לקוחות הון שחור לצרכי מס מצויים גם בקרב הבנקים הישראלים הממוקמים בשוויץ. במאמרנו הקודם סקרנו את השחיקה המהותית שחלה לאחרונה בסודיות הבנקאית השוויצרית ככל שהדבר מתייחס לעבירות מס. לאור מדיניותה המוצהרת של ממשלת שוויץ, יאלצו הבנקים השוויצריים להימנע מלקבל ואו לעשות פעולה כלשהי בכספים אשר לדעתם עשויים להיות שחורים - קרי בלתי מוצהרים - מבחינת דיני המיסוי במדינת תושבות הלקוח. הרשויות בשוויץ גמרו אומר ואימצו מדיניות אשר לפיה שוויץ תנהל - בנקאות נקייה ללא לקוחות המעורבים או שעשויים להיות מעורבים בעבירות מס.
מה היתרונות בהחזקת תיק השקעות בבנק ישראל בשוויץ? נשאלת השאלה הבאה. ללקוח ישראלי של בנק שוויצרי האם ישנה רוותה במהות הבנק בו מופקדים כספיו. האם ישנו יתרון כלשהו בהחזקת תיק ההשקעות בבנק ישראלי לעומת בנק זר בשוויץ.
רוב הבנקים הישראלים בשוויץ מפרסמים את העובדה שהשירות והמוצרים אותם הם מציעים ללקוחותיהם הינם על-פי מיטב המסורת הבנקאית השוויצרית. ואולם כאשר בוחנים מקרוב טענה זו יתחוור לנו חיש מהר כי בראש כל בנק ישראלי בשוויץ עומד בנקאי ישראלי. לא שוויצרי. בנקאי זה ממונה על-ידי חברת האם בארץ בהתאם למדיניותה. לרוב כלל חברי ההנהלה של הבנק הישראלי הינם ישראלים. יתרה מזו אף מצבת כוח האדם הפועלת בתחום ייעוץ ההשקעות ללקוח רובה ככולה מורכבת מישראלים אשר לרוב הינם עובדי הבנק בארץ אשר יוצאים לשליחות בת מספר שנים בשוויץ לעבודה בחברת-הבת. מן הסתם השירות וההיעוץ נעשים בהתאם למדיניות חברת בנק האם. זאת ועוד חברי הדירקטוריון של הבנקים השוויצרים ויו"ר הדירקטוריון יהיו מן הסתם לרוב, בכירים מבנק האם. לרוב אין להם כל בקיאות בחקיקה השוויצרית ועבודתם כיו"ר הדירקטוריון מבוצעת בהתאם לנסיונם הישראלי בלבד.
הבנקים השוויצרים העיקריים גילו זה מכבר את העושר המצוי בידי ישראלים רבים והללו מחזרים במרץ רב אחר לקוחות אלה. לצורך זה הקימו הללו נציגויות רשמיות בתל אביב או הרצליה או שהם שולחים את יועציהם הפיננסיים לבקר בארץ ולהציע את שירותיהם לישראלים.
חזון נפרץ הוא למצוא בקרב הבנקים השוויצריים דסק ישראלי אשר נועד לשרת לקוחות ישראלים. לרוב עובדי הדסק ידברו גם עברית ומובן שהללו יציעו את השירות והמוצר של הבנק השוויצרי בהתאם לצרכי הלקוח ללא תלות בגורם ישראלי כגון חברת האם של הבנקים הישראלים בשוויץ.
הסודיות השוויצרית אינה מוחלטת מבחינת כללי הסודיות הבנקאית ניתן למנות מספר חסרונות ללקוח הישראלי בבנק ישראלי בשוויץ. כאמור, לרוב, עובדי הבנק הישראלי הבכירים כמו גם יועצי ההשקעות הינם ישראלים המגיעים לתקופה קצרה או ארוכה לעבוד בבנק השוויצרי. לאחר שירותם בשוויץ חוזרים עובדים אלה ארצה. מובן כי הללו כבר הכירו היטב את לקוחותיהם הישראלים ואין הם יותר בטריטוריה שוויצרית אשר על אדמתה חל הדין השוויצרי לרבות בנוגע לעבירה הפלילית התמונה בחובה של הפרת הסודיות הבנקאית דההינו חשיפת שמו של הלקוח של הבנק.
די אם נתבונן באשר התרחש בבנק לאומי שוויץ, בו כיהן תקופה כמנכ"ל
שוקי אורן. לאחר תום כהונתו זו בשוויץ התמנה אורן למנכ"ל משרד האוצר בארץ. אני תמהה כיצד היו אמורים לחוש לקוחות בנק לאומי בשוויץ עם מינוי זה. לקוחות ישראלים של הבנק אשר הונם בשוויץ נגוע בעבירת מס בארץ יחששו מאד שמא שמם שכמובן כבר נודע למנכ"ל האוצר בעבר ייחשף.
בהתאם לכללי בזל שתיים כפי שאומצו גם בנוהל בנקאי תקין מורים על חובת ביצוע ביקורת פנים פו קבוצתית. כך למשל מבקר הפנים של הבנק בארץ מחוייב לוודא כי ביקורת הפנים בחברת-הבת השוויצרית הולמת את דרישות בנק ישראל לגבי חברות בנות של תאגידים בנקאיים. מבקרי הפנים של הבנקים הישראלים נוהגים אומנם לבצע ביקורות פנים מטעמם בשוויץ. ברי כי ביקורות אלה המבוצעות על-ידי עובדי מחלקת הביקורת של הבנק בארץ גורמת לכך כי שמות הלקוחות הישראלים נחשפים בפני עובדי הבנק הישראלי המבצעים את הביקורת. בנוסך לכך יש ליתן את הדעת להוראות הבנקאות בנוגע למגבלות לווה בודד. כידוע אין תאגיד בנקאי ישראלי רשאי להעניק ללווה או קבוצת לווים אשראי שעולה על שיעור קבוע מההון העצמי של הבנק.
על-מנת לוודא כי אין לווה בודד או קבוצת לווים בבנק בארץ אינה עולה על השיעור הנקוב בתקנות בנק ישראל, חייב בנק האם בארץ לקבל נתונים לגבי לקוחות הבנק השוויצרי, חברת-הבת, בכל הקשור לללוים העיקריים שם על-מנת שניתן יהא לוודא את קיום הוראת לווה בודד במישור הקבוצתי של התאגיד הבנקאי. לשם כך יש ובנקים ישראלים בשוויץ יעבירו את שמות לוויהם לאגף החשבות ואו העסקים לשקלול חוב הלווה במישור הקבוצתי. נמצא כי הסודיות הבנקאית השוויצרית אינה מוחלטת ודברים אלה תקפים אף ביתר שאת שעה שמדובר בבנק ישראלי בשוויץ, שהינו חברת בת של בנק ישראלי.
