את הקיצוניות והאלימות הזו מפלגות השמאל לא יקבלו בהכרח מחברי תנועות הנוער וגם לא מחברי מפלגתם, אלא מאנרכיסטים מקצוענים ומחבורות בטלנים, יושבי בארים ברובם, שיחד עם ידידותיהן השמאלניות המקשקשות סיסמאות ריקות מתוכן, הם, הם אלו שישתלטו על המחאה וינסו להראות לכולנו שהם מסוגלים לעשות משהו, שיש להתחשב בהם, שהם למעשה המחאה. וזה מה שהם ניסו לעשות בסוף השבוע האחרון.
וכך כתבתי במאמרי מלפני כחודש: "תקוות החבורה השמאלנית/אנרכיסטית היא: שההפגנות יתגברו ויתחזקו עד כדי "פיצוצים" של אלימות! הם מקוים שבכך הם יכסו על אפסותם בכנסת (רק כ-10%) ויגרמו לדמוראליזציה של הממשלה ושל הקואליציה הימנית המרכיבה אותה. בסיכום, אין כל ספק, שהרעיון שלהם מבוסס על האמונה, שככל שאתה קטן ועלוב, עליך לעשות רעש גדול יותר. מהלך כזה יהיה נדון לכישלון ללא תמיכת התקשורת. אבל כמו שכולנו יודעים - התקשורת היא ברובה שמאלנית..."
לפיכך ביום, יומיים הבאים, הדגש של אנשי התקשורת השמאלניים יהיה על "אכזריות המשטרה" ולא על הוונדליזם והפרות החוק של המפגינים. האנרכיסטים ימלאו עכשיו את מסדרונות בתי המשפט בצעקות, ומספר עורכי-דין מלוקקים יסבירו לנו את העוול שעושים פה ל"מפגינים תמימים".
בקיצור, תתכוננו לעוד סופי שבוע דומים ואני מקוה שצעירים נורמלים יעשו הפגנות שכנגד ויזרקו מתל אביב את כנופיית האנרכיסטים המביאים אלימות לרחובותינו.
