כותרת מיום ג' (26.6.12) הביאה אותי לכדי מיאוס סופי, טוטאלי, מנתניהו ומחבורת הזבל שלו: "במקום העלאות מיסים, נתניהו יגדיל את הגרעון".
לכאורה, צריך לברך שלא יהיו העלאות מיסים כפי שתכננו שני הנוכלים נתניהו/שטייניץ. אבל מי שוכח שהם אלה שהעלו את הרעיון ההרסני להכביד ביתר שאת את עול המיסים על העובדים בישראל?
אבל החוצפה להכריז בזלזול מוחלט בכל סדר שלטוני תקין: "אם העלאת המיסים עלולה להביא הפגנות מחאה הרסניות על שלטוני, אז בואו נצנן את האווירה ונשמור על כסאותינו המרופדים באמצעות מהלך שהיינו נגדו באופן מוחלט" - ככה לא מנהלים מדינה. ככה מנהלים מאפיה.
נתניהו מעולם לא תכנן דבר שעשוי להקל על חיי אזרחי מדינת ישראל. כל פעולה או מחשבה מצידו מאורגנות על-ידי יועציו העלובים, שכל מטרתם לשמור על כיסא הבוס, וכך גם על חשבון הבנק שלהם.
מעניין מדוע לא הוציא נתניהו הודעה בסגנון הבא: "לאחר שבחנתי את עשרות משרות השרים וסגני השרים בממשלתי המנופחת, החלטתי לפטר את מחציתם – לאלתר". מדוע מהלך כל-כך מתבקש למען המדינה, לטובת התקציב, ובעיקר להרמת המורל הלאומי – לא מתבצע?!
בכל העניין הזה מפריע לי רק דבר אחד: מדוע נתניהו מפחד ממני?! מדוע נתניהו לא שולח נגדי את אותם שוטרים אלימים ששלח כדי לכסח את הצעירים היוצאים בזעם נגדו לרחובות, ואותי הוא משאיר לכתוב את האמת הכואבת (הוא ואני יודעים זאת) שבוודאי לא תורמת לו הרבה נחת?!