אברי גלעד: לשוטרים המכים, הבועטים, החונקים - בעיית הפרעה נפשית קשה. לא לקחתי את אברי גלעד כאייקון אורים ותומים ו/או כמנהיג הדור שיש לקחת את דבריו כתורה מסיני - אבל כבודו של האיש במקומו, וידוענותו נותנת את המומנטום השגרתי לפרסום דבריו. תוספת קטנה: לדעתי, האיש מדבר יותר מפעם אחת דברי טעם אם לא למעלה מכך.
בדיון בוקר (27.6.12) על אלימות השוטרים כנגד המפגינים בעצרות המחאה האחרונות (ובכלל), טענו המסנגרים שלמשטרה יש זכות חוקית להפעלת כוח מול מפגינים במחאות בלתי חוקיות ו/או נגד מתפרעים בהן. לעומתם, טענו כל אלה שעדיין רוח זכויות היסוד באפם, שאלימות השוטרים הייתה ההפך הנדרש ממשטרה שבנקודות מפגש כאלה עם האזרחים, שבסך-הכל ביקשו למחות על עוולות ממשלתיות - להבין את השטח, לנתח מהלכים הגיוניים וסבירים, ולהגיע למיצוי החוק בדרכים שונות לחלוטין.
אברי גלעד קטע בהינף דיבור את טענות נציג המשטרה ואמר: "השוטרים המכים, הבועטים, והחונקים כך סתם כמו לדוגמה את המפגינה שבמקרה הייתה מול אותו קצין - יש בעיית הפרעה נפשית קשה".
אני טוען בוודאות מוחלטת (הלוואי שמישהו מהם יתבע אותי סוף-סוף כדי שארים העניין לרמת בית משפט עליון) שרוב מנהיגינו מופרעים נפשית, ולא רק בזה מסתכמים העיוותים שלהם. הדברים מגיעים לכדי אבסורדים בכל תחום ושטח בו אנו מנסים לבנות ולקיים את חיינו, ואם העם הזה שביום הבחירות יודע רק לבחור ליכוד ("כי אני ימני") ועבודה ("כי אני מרכז") ומרצ ("כי אני שמאלן") - וחמור מכך - באותם פרצופים נאלחים שכל הזמן עוקרים את ליבנו מאפשרות חיים תקינה, אזי נגיע רק למקום אחד: אבדון תרבותי, כלכלי, תחבורתי, משפטי, וכל תוספת שתמשיכו מנהמת כאב ליבכם...
