אני לא עולה חדש. לא נעזרתי בשירותי המנהל, לא הייתי זקוק לכך, תודה לאל. הוריי עלו מארה"ב לפני שלושים שנה, ועד היום קשה להם עם השפה, המבטא, המנטליות. אני סטודנט בבר-אילן, שנה ראשונה. יש באוניברסיטה לא מעט עולים חדשים, בעיקר אמריקנים וצרפתים. הם מעניקים ארומה מיוחדת, באים עם מנטליות שונה. חלקם רוצים לכייף כמו שעושים בקולג'ים האמריקנים, חלקם רוצים ללמוד. כולם כאן מרצון.
יש סטיגמה שסוברת שלאמריקנים יש כסף. כמו כל הסטיגמות, גם בזו יש גרעין של אמת. כמו כל הסטיגמות, גם בזו נטועה הנחת יסוד קצת מופרכת. חלק ניכר מהסטודנטים האלו הגיעו לבד ארצה. הם עזבו את המשפחה בחו"ל והגיעו הנה. הסיבות מגוונות ומשתנות. קראו לזה אמונה, יהדות, ציונות, אהבת ישראל. קראו לזה איך שתרצו. הם כאן.
קחו מסע קצר בדמיון, שימו את עצמכם בנעליהם. הגיע גיל הפורקן, הזמן לעזוב את הבית. גיל 18 אולי, אולי 20. אתם לא מסתפקים בשכירת דירה קרובה לבית. אתם לא רוצים לטוס לחצי השני של העולם כדי לטייל או לעבוד. אתם עוזבים את הבית בו נולדתם, את החברים איתם גדלתם, את החיים שאתם מכירים ועוזבים למקום אחר, שכל הקשר שיש לכם עם האנשים שם הוא שאתם שייכים לאותה הדת.
ואלו רק האמריקנים, או הצרפתים. מה עם האתיופים, שזוכים לעזרה לה הם זקוקים על-מנת להשתלב בחברה הישראלית? ח"כ שלמה מולה, שבעצמו למד בערת התוכנית היטיב להגדיר: "התוכנית מחוללת שינוי אמיתי בקרב הסטודנטים עולים ותורמת להטמעתם בארץ". לכו תדעו כמה זמן היה לוקח למולה להגיע לכנסת בלי הליווי והתמיכה שהוא קיבל מהמינהל.
סכנת סגירה מרחפת מעל מינהל הסטודנטים ביום רביעי התכנסה וועדת החינוך לדיון מיוחד בנוגע למינהל הסטודנטים, הדיון הוא על סוגיית סגירת המינהל. מינהל הסטודנטים פועל משנת 1968 במימון משותף של משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. המינהל מעניק לסטודנטים עולים שכר לימוד מלא של שלוש שנות לימודים אקדמיות. תקציב הפרויקט עומד על 70 מיליון שקלים בשנה.
בעקבות קיצוצים בסוכנות היהודית צומצמה תמיכתה בפרויקט וקיימת סכנה להמשך קיום המינהל. מהדיון עלה כי שכר הלימוד לשנה"ל תשע"ג לא הועבר ולכן קיים סיכוי גבוה שהאולפנים לעברית ולאנגלית באוניברסיטאות לא יפתחו במועדם בחודש הבא, ובעקבותיהם גם שנת הלימודים האקדמית של הסטודנטים העולים.
מה המשמעות של זה? ההשלכות המיידיות הן כאמור, סגירת המינהל. מה זה אומר? זה אומר שעולה חדש לא יוכל ללמוד עברית באולפן. זה אומר שמישהו שעולה ארצה צריך להתמודד עם שכר לימוד, עם עבודה, עם מגורים - ובהרבה מקרים ללא תמיכה מההורים. הרי יש סיבה בגללה הם עלו לבד - ההורים לא רצו. לפעמים זה כולל חוסר תמיכה. מן הסתם שאדם שעזב את הוריו שהחליטו לא לתמוך בו כלכלית צריך לדבר על זה עם מישהו. גם את זה לוקחים ממנו. אז במקום לנצל את המנטליות הפרו אקדמית של העולים אנו גוררים אותם לעולם ללא השכלה.
ובלא אפשרות להשיג השכלה אקדמית ראויה אין למה להגיע לארץ. עברנו את תקופת בניין הארץ. לא תראו פה תרומה חקלאית ענפה, אלא קידמה, יצרנות. הסטודנטים שהגיעו הנה, עלולים ליפול, הם עלולים לרדת. ואיזה יהודי ירצה להגיע למקום בו הוא יתנוון בידיעה? הרי עם כל הכבוד לציונות ולאהבת ישראל, אידיאלים לא מחזיקים מעמד כשאין כסף.
הערך של מינהל הסטודנטים הוא הרבה יותר גדול מסך התקציב השנתי המושקע בו. זו השקעה לטווח הקצר והמיידי, אך יותר מכך לטווח הארוך. גלי העלייה נמשכים, אך הם קטנים - רק 17000 בכל שנה. אסור לקטוע את התהליך הזה באיבו, בטח במדינה קטנה כמו שלנו. אסור לנו לוותר עליהם, אסור לעצור את המינהל.
