שכחו בדרום נתניה ראיתי שלט ענק - "לאנדרטת הניצחון". כיוון שאיני זוכר, שניצחנו מישהו בזמן האחרון - פרט למגורשים מגוש קטיף, שנוצחו ברגישות ובנחישות על-ידי הקלגסים בשחור - תמהתי, ובעודי מטלפן בדחיפות לידיד טלפוני, שיושיט לי גלגל-הצלה, שמעתי קריינית ברדיו מקשקשת על טקס, שוולדימיר פוטין אמור להשתתף בו, לחנוכת אנדרטה לניצחון על הנאצים. גם נתניה על המפה!!!
באותה ההזדמנות עסקו שוב בשיפור ההיסטוריה והזכירו את ניצחון הצבא האדום הסובייטי על הנאצים באירופה. כאילו לא היו שלושה-ארבעה חיילים אמריקניים באותו הזמן באירופה, או אולי עוד כמה ... אבל מנגנון התעמולה הבולשביקי הצליח להשריש את השקר בדבר הניצחון האדום על הנאצים, ובורים משעתקים אותו.
ועוד משהו קטן - בנוסח הישן של משביתי השמחות: כולם מזכירים את שמונה במאי - יום הניצחון על הנאצים באירופה - אך משכיחים את העובדה, כי מלחמת העולם השנייה - והשואה בעקבותיה - פרצו בזכות שיתוף פעולה הדוק נאצי-סובייטי, שפריו הראשון היה הכרעת פולין, בספטמבר 1939.
ודרך אגב, הניצחון על הנאצים פתח תקופה של ארבעים שנות עבדות במזרח אירופה, שנבזזה על-ידי הסובייטים ודוכאה בידי משת"פיהם.
ארוחת-בוקר ישראלית נכנסה למסעדה, התיישבה והמלצרית הגישה לה את התפריטים.
"ממליצה על ארוחת-בוקר ישראלית", אמרה העלמה, שחשבה מן הסתם, על התשר.
"מה זו ארוחת-בוקר ישראלית?" תמהה.
"סלט ושתי ביצים ...", ענתה העלמה.
אכן מאוד ישראלי.
שלט אלי הכל-יכול שלח אליי מקבץ של אמירות חכמות - יאות לעונה זו. הנה אחת מהן: "הלוואי שבהגיעי הבייתה, אגלה שהכביסה גילתה נטיות אובדניות, ותלתה את עצמה".
אפשר להתחזות לגיבור ברוב של שישה נגד שלושה פסל בית המשפט העליון של ארצות-הברית חוק פדראלי, המפליל התחזות למעוטר במדליות צבאיות.
זאויאר אלווארז, נבחר ציבור בקליפורניה הפיץ לכל עבר סיפורים על עברו כנחת, שעוטר במדליית הכבוד האמריקנית. הוא הורשע לפי חוק משנת 2005, האוסר להתחזות למעוטר במדליות צבאיות (Stolen Valor Act), וערער על הרשעתו.
השופט אנתוני קנדי כתב פסק-דין, שביטל את הרשעת אלווארז, וחמישה שופטים במושב תמכו בו. השופטים השמרניים התנגדו לפסק-הדין, אך היו במיעוט. לדעת קנדי, הפללה של סיפורי גבורה בדויים זו פגיעה ב
חופש הביטוי, המובטח לאזרחי ארצות-הברית בחוקה האמריקנית. לדעת השופט, יכולה ממשלת ארצות-הברית להגן על טוהר העיטורים הצבאיים, אך אינה יכולה להפליל התחזות לגיבור מלחמה. ותיקי המלחמות מעבר-לים (VFW) - ארגון גדול של חיילים משוחררים אמריקניים, המזוהה עם המחנה הרפובליקני - יצאו מיד נגד הפסיקה של בית המשפט העליון.
כידוע, חופש הביטוי מגן גם על אמירת שקר. מעניין מה תהיה תגובת הקונגרס על פסילת החוק. אני משער, שארגוני החיילים המשוחררים לא יבליגו על הפסיקה השערורייתית, שמישהו כבר אמר עליה, שמשהו מאוד רקוב בחוק האמריקני - אם מותר להתחזות לגיבור.
אצלנו - כשרבים מדי ממקבלי העיטורים קיבלו אותם על מצגי-שווא ועל סיפורי להד"ם - אין צורך להתחזות לגיבורים; וכמובן, אין חוק, שיפליל זאת - כיוון שייפגעו גם בכירים וטובים בעיני עצמם.
שירות לאומי? איני מהמתפעלים מח"כ
יוחנן פלסנר (קדימה - לאן?!). אדרבא. לכן, איני מצפה לשום דבר טוב למען עם ישראל משום ועדה, שהוא עומד בראשה, וגם לא מוועדת קש"ב לגיוס. לכן, לא הופתעתי, שהוועדה, שהוא עומד בראשה, פסחה על חובת הערבים לשרת שירות לאומי במדינה, שהם חולבים (תחת צווחות, "קיפוח!" - אך חולבים).
רבים בחברה הישראלית רוצים לנקום בחרדים על מה שהם - מזכירים להם את סבינו - ורוצים להכות בהם, ולהפריע להם לקיים את אורחות חייהם. ואפשר לחשוב, שצבאנו המסואב סובל ממחסור במשאבי-אנוש. אדרבא, הוא סובל מעודפים עצומים של בטלנים במדים - גם בשירות הקבע - שאינו יודע מה לעשות בהם, והם עולים לנו המון, ומסייעים לחבל בבטחון המדינה.
שום צבא בעולם לא הצליח לגייס בכוח אוכלוסיות, שלא היו מעוניינות לשרת. צבאנו המפואר מוכה במכה אדירה של חסרי מוטיווציה - עקב גיוס החובה, המוטל לשווא, ובתי-הכלא הצבאיים מלאים במי שלא הצליחו להתארגן.
אם יגייסו את החרדים, יצטרכו להגדיל מאוד את תקציב הביטחון - כדי לשלם תשלומי משפחה למתגייסים. לאחר מכן יצטרכו להגדיל מאוד את חיל המשטרה הצבאית, כדי לאתר את המשתמטים, את העריקים ואת מי ששכחו להתייצב ביחידותיהם ולכולאם. כמובן, אי-אפשר לגייס חרדים מבלי לטפל בהפקרות המינית בצבאנו. ומי ידריכו את המוני החרדים בטירונותם ובקורסים המקצועיים?!
יתר על כן, כשהצבא רוצה, מסיבות פוליטיות בלבד, לקדם נשים בשורותיו, הוא אינו יכול לשאוף באותו הזמן גם לגיוס כולל של חרדים. כפי שאמר בזמנו, ראש הממשלה אשכול, שני הסוסים הללו לא יכולים למשוך את אותה העגלה יחד.
וכמובן, נותרת פתוחה השאלה הקלה - מדוע פטרה הוועדה של פלסנר את הערבים משירות לאומי? יש לי הרגשה, שהקול הערבי חשוב לקבלני הקולות של קדימה, והוא שהכריע בסוגיה - בנוסף לשנאת החרדים.
אודה על האמת, אני מאמין, שהשמיים אינם הגבול לנבזות קדימה.
תיקנו עוול?! בטקס מרגש בשבוע שעבר במפקדת חיל הנחתים בוושינגטון הבירה עוטרו כארבע מאות נחתים קשישים - שרידי השחורים הראשונים, שהתגייסו לחיל הנחתים במלחמת העולם השנייה - במדליית הזהב של הקונגרס - כולם בני שמונים ומעלה, שהכירו על גופם את זוועות המלחמה ואת האפליה הגזעית בכוחות המזוינים של ארצות-הברית באותה העת.
"הנחתים מנקודת מונטפורד", קוראים להם, כיוון שחיל הנחתים סירב שיעברו טירונות עם לבנים, והקצה להם מחנה טירונות נפרד בנקודת מונטפורד, לא-הרחק מבסיס הטירונות של החיל, ואח"כ הציבם לשירות ביחידות נפרדות - של שחורים בלבד - בשדות הקרב.
יום אחרי שנציגם - ויליאם מקדואל - קיבל את המדליה בשמם בטקס בקונגרס, קיבל מקדואל יחד עם חבריו לנשק את העתק המדליה מידי לוטננט-ג'נרל רוברט פ' נלר.
גנרל ג'ים אימוס, מפקד חיל הנחתים, יזם את הפנייה לקונגרס מיד עם מינויו לתפקידו - כיוון שהיה משוכנע, שחלקם החלוצי של הנחתים מנקודת מונטפורד מוצנע מדי בהיסטוריה הצבאית האמריקנית - לעומת אוויראי טאסקגי - הטייסת השחורה הראשונה במלחמת העולם השנייה - ולעומת חיילי באפלו - החיילים השחורים בצבא ארצות-הברית במלחמות האינדיאנים. במקביל לפנייה לקונגרס, פקד גנרל איימוס להכניס את מורשת הנחתים מנקודת מונטפורד לערכות הבסיסיות של חינוך לנחתים - מרמת הטירון ועד לרמת קורסים למפקדים בכירים בחיל.
יותר מעשרים אלף נחתים שחורים אומנו במחנה נקודת מונטפורד בשנים 1949-1942, עד שהמחנה נסגר וטירונות הנחתים אוחדה. הם נתקלו באפליה בשדות הקרב וגם כששבו לארצות-הברית.
כיום יש בחיל הנחתים כעשרה אחוזים שחורים, וכמה מהם גנרלים בחיל.
רובה קומנדו תעש (IWI) הציגה בתערוכת הנשק יורוסטורי בפאריס את רובה-הסער מיקרו-תבור X95, שיכול להשתמש בקנים שונים - מ-5.56 מ"מ ועד תשעה מ"מ - בהתאם למשימה, המוטלת על החייל.
המיקרו-תבור הינו רוס"ר קצר במיוחד, שמצויד בכוונת מדויקת ובמחסנית בת שלושים כדורים.
בנוסף הציגה תעש בתערוכה אתGL40 - מטול רימונים 40 מ"מ מתוצרתה, הנצמד לגחון הרוס"ר. את המטול, ששוקל כק"ג וחצי, ניתן להפעיל גם ללא רוס"ר.
לפי הקידומת X של הרוס"ר, אני מבין, שזה דגם ניסיוני עדיין. כשגיגלתי, מצאתי עניין רב ברובה - בין השאר, כיוון שהוא פותר הרבה בעיות, הניצבות בפני חיילי חי"ר - ובעיקר, חיילי קומנדו.
הרוס"ר שייך למשפחת תבור, שמתאפיינת בגוף קצר ונוח לתפעול, ללא קשר לקוטר הקנה. האפשרות להחליף קנים לצורכי המשימה מאפשרת לאמן חיילים בתפעול רובה אחד, תוך שינויים קלים, הנובעים מהקנה השונה.
