בימים של הסתערות מנגחת, היורה בלי הרף בליסטראות ונאצות בבית החולים איכלוב, אני מוצא לנכון להשמיע מילה טובה למפגש שלי עם בית החולים איכלוב , במיוחד עם הצוות במעבדת ה-M.R.I, הראוי לכל המחמאות על דרך העבודה המסורה בתנאים קשים, שהם בהחלט לא סבירים לעבודה.
לאחר המתנה ממושכת לקבלת אישור לביצוע הבדיקה מטעם קופת חולים כללית, המתנו עוד כשלושה שבועות לקבלת תור לבדיקה בבית החולים איכלוב. התור נקבע לשעה 2.30 בלילה (מאנשים רבים הבנתי שזכינו ב"פיס" , כי תוך פרק זמן קצר קבלנו תור לביצוע הבדיקה).
מיותר להרחיב את הדיבור, שכל מי שנזקק לבדיקת M.R.I. הוא אינו אדם במיטבו. אני משוכנע, שבית החולים איכלוב לא קבע לרעייתי את התור בשעה מאוד לא סבירה מתוך שרירות.
מסתבר, שכך נגזר על בית החולים לעבוד כדי להתגבר על לחץ הדרישות לביצוע הבדיקה. הדרך היחידה היא להפעיל 24 שעות ביממה את המכונה היחידה העומדת לרשות בית החולים.
אני מביע את מלוא הערכתי לצוות הרופאים, לעובדי המעבדה והטכנאים, שבמשמרת לילה ארוכה ומאוד מיגעת - כשעוד נכפית עליהם גם מציאות רפואית בלתי סבירה - הם מצליחים להתמודד עם שלל בעיות קשות מנשוא של חולים, רובם חולים במצב מאד קשה. אי-אפשר שלא להתפעל כצופה מהצד, איך באדיבות רבה כל הצוות מבצע את תפקידו, גם כאשר הוא נתקל בתגובות של קוצר רוח של חולים כתוצאה מהמתנה ממושכת בשעת ליל מאוחרת.
אני חש חוב מוסרי להודות לצוות של מעבדת ה-M.R.I בבית החולים איכלוב, כאשר ראיתי את דרך עבודתו המסורה בחולים לאורך לילה אחד. הם באמת ראויים ליותר מתודה. הם גם ראויים לעבוד בתנאים יותר סבירים.