השבוע התפרסם בכל אמצעי התקשורת, כי גרמניה, ואחריה פולין, שוקלות לאסור לערוך בתחומן ברית מילה, "מחשש לפגיעה בתינוק". אתם מבינים את האבסורד? גרמניה ה"נאורה", שרצחה שישה מיליון יהודים, מתוכם רצחה מיליון וחצי ילדים יהודים, בשלל מיתות שונות ומזוויעות; גרמניה הנלוזה, "דואגת" לשלומם של התינוקות, שלא חלילה יחושו כאב. ומי מחרה-מחזיקה אחריה? פולין, אבירת זכויות האזרח, שאפרם של מיליוני יהודים מפוזר בשדותיה, וקלגסי הנאצים זכו לשיתוף פעולה פורה מצד מאבירי זכויות האדם הפולנים... אותם נוצרים המציגים דתם כדת מוסרית ורודפת שלום, דת של חסד ונתינה; דת מעוותת שצמחה מתוך היהדות, שלא מהססת במשך כל שנותיה לפגוע, לרצוח ולהשפיל את היהודים.
פרשתנו, פרשת בלק, נפתחת בפסוק הבא: וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי. בני ישראל כלל לא איימו על בלק ועמו, לא היה להם שיג ושיח עימם, הם כלל לא הכירו את עם ישראל, וספק אם הם אי פעם ראו יהודי. עם זאת, בלק לא רק שמחפש לתקוף את ישראל, הוא בוחר בדרך לא קונבנציונלית - הוא פונה לגדול המכשפים, למלך הרשעים והשדים, בלעם בן בעור, בבקשה הבאה: וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי-אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ.
שנאת ישראל מושרשת היטב אצל הרשע בלק, ומושרשת אף טוב יותר אצל המכשף בלעם. אם מחברים את האותיות האחרונות של ב
לק בל
עם יוצאת המילה "עמלק". ולא בכדי - עמלק, המייצג את כלל שונאי ישראל, לא צמח יש מאין. שנאת ישראל השתרשה ללא סיבה עוד אצל אבימלך מלך גרר, אצל המצרים ששכחו את יוסף ואת תרומתו האדירה להפיכת הברברים מהנילוס לאימפריה. שנאת ישראל מושרשת בכל הגויים, וככל שנדע להתמודד עימם, בכוח, באמונה, בגאווה וללא פשרות, כך תמיד נזכה, בעזרת השם, לנצחם.
