דבר אחד איש לא ייקח מאולמרט: את דבקותו האובססיבית בחזקת החפות. האיש, אכן, מעולם לא הורשע בבית המשפט, וככזה - זו זכותו המלאה ליהנות מהחזקה החשובה הזו - חזקה, שאיש בר דעת לא יתכחש למקומה הגבוה במידרג הזכויות של אדם במדינה נאורה.
אבל אולמרט מוצץ את העצם היבשה הזו בתאווה אין קץ. והוא עושה כן כאילו אין מחר.
פה תראה אותו מתערבב עם שועים באירוע נחשב של אנשי עסקים, שם תיתקל בו מחבק בחום בני משפחה של ראש ממשלה שנאסף אל אבותיו. פה תראה אותו נואם בטקס חשוב ושם תבחין בו מברך את חתן השמחה בנישואי בנו של רמטכ"ל לשעבר.
והכל תוך פיזור חיוכים אופטימיים על כל סביבותיו. והכל תוך התעלמות מופגנת מהעובדה שביום שלישי הקרוב מצפה לו הכרעת דין במשפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, ומהעובדה שבבית המשפט המחוזי בתל אביב מתנהל משפט
הולילנד, שאם יורשע בהם הוא עלול להיפרד מכמה וכמה שנות חירות.
ובכן, מה מקור העליצות הזו של אולמרט? מה הוא יודע שאנחנו לא? מה הוא מספר בלילה לכרית שלו?
התשובה ברורה: אולמרט עומד לשדרג את חזקת החפות, וגם אם יורשע הוא ימשיך לנהוג כאדם רצוי ומקובל בכל אירוע בארץ ובחו"ל - כאילו מעולם לא הועמד לדין.
עד שישמע את שקשוק הבריחים.
