בית המשפט פסק. זכאי בשני אישומים. אשם בהפרת אמונים. מיד, החל מחול השדים באשר לכישלון הפרקליטות והצורך במסקנות אישיות. עיתונאים, משפטנים, פוליטיקאים וחברים. הארץ רועשת וגועשת.
במדינת ישראל לא פעם ואולי יותר מדי, בוחנים את הדברים בסקאלה של שחור או לבן. לו היו מסתיימים שלושת האישומים בהרשעה סביר להניח שעו"ד לדור, עו"ד אברבנל וחבריהם היו זוכים לתהילת רגע. תהילה הרי חולפת מהר במחוזותינו.
אז ברשותכם בואו נעשה סדר בדברים. מבלי כמובן להתייחס לטיבה של הכרעת הדין, שלא קראתי. באישומים בהם זוכה מר אולמרט , האם ראוי להם לפרקליטות וליועמ"ש לבחון מה קרה, האם היו כשלים, איפה טעו ? בהחלט כן. מוטלת על גורמים אלה החובה לבחון את עצמם ביסודיות ולשתף את הציבור במסקנותיהם. האם ראוי כי מאן דהו יסיק מסקנות אישיות ? יתכן שכן ויתכן שלא. לא יודע. עוד מוקדם לומר.
לא בסקאלה של שחור או לבן לעבדכם הנאמן, כמשפטן וכאזרח יש לא מעט ביקורת על הפרקליטות לאורך השנים. על שיקול דעת, הנראה לעיתים על גבול היהיר, על כתבי אישום שאינם מחויבי המציאות, על האמרה, "שהשופט יחליט", שבאה לא פעם במקום שיקול דעת מקצועי. כן, אני סבור כי הפרקליטות חייבת לבדוק את עצמה ולהסיק מסקנות אופרטיביות. אל לה לפרקליטות להתייחס לתיקים שבטיפולה בסקאלה של שחור או לבן. אבל, מכאן ועד לציפייה כי מי מאנשיה יעשה "חרקירי" המרחק רב. אל לנו להתייחס לדברים החשובים האלה כבשחור ולבן.
חשוב שכולנו נזכור, הפרקליטות היא חלק חשוב בזרועות אכיפת החוק בישראל. לכן, חשוב שתבדוק את עצמה ותיבדק על-ידי אחרים, למען שיפור הטעון שיפור. יחד עם זאת, אל לנו למהר כפי שקורה לא אחת ו"לשפוך את המים יחד עם התינוק". זה רע לכולנו.
ציפייה לנורמות אחרות באשר למר אולמרט, עוד לא יבשה הדיו מהכרעת הדין וכבר יש מי שמעריך ומי שמייחל לחזרתו לחיים הציבוריים ואולי להיות מועמד לראשות ממשלה. על-פי הכרעת הדין באישומים הכבדים יותר, מר אולמרט זכאי. יחד עם זאת הוא מורשע בהפרת אמונים, שבניגוד לדברים שהציג, אינה רק טעות פרוצדוראלית, כי אם עבירה חמורה, ודאי כאשר מדובר בשר בכיר. גם באשר לפרשת טלנסקי, על-פי הפרסומים בתקשורת, נמתחת ביקורת בבחינת "כשר אבל מסריח". אומרים לנו כי אולמרט היה ראש ממשלה טוב, ודאי מן המכהן. יתכן, אבל מנבחר ציבור, אני כאזרח, מצפה לנורמות אחרות. לכן, איני מתלהב מחזרתו של אולמרט לחיים הציבוריים.