השגיאה הלאומית אחת השגיאות הלאומיות מהגדולות ביותר, היא ההשתמטות הרשמית של חרדים משירות בצה"ל. ההשתמטות גורמת לאי-שיווין משווע בנשיאה בנטל המטלות הלאומיות. השגיאה הלאומית הזו מורכבת משני חלקים עיקריים: הראשון הוא עצם ההשתמטות משרות בצה"ל או שרות לאומי, והחלק השני הוא הטיפשות המחרידה של מימון אותה ההשתמטות בכסף ציבורי!
תשלומי המימון להשתמטות, מערערת את סמכות הצבא, מערערת את הדמוקרטיה, יוצרת אפליה ואחריתם מי ישורנה? החינוך של
"השתמטות ממומנת" מביא למשל מחד-גיסא, לעיוותים ונזקים נוספים המתבטאים אצל המשתמטים החרדים בהתעלמות מלימודי הליבה, באי יציאה לעבודה, בהתכחשות למעמד הבג"צ שמעמדו הוא מעל הרב, ומאידך-גיסא, זה שאיננו משתמט, המשרת בצה"ל, הוא נטול זכויות פטור דומות או שוות כמו לחרדי, ובסופו של דבר, הוא העובד אשר חייב לממן את ההשתמטות הזו דרך המיסוי אותו הוא משלם.
התשלומים למימון ההשתמטות הם בקצבאות ובתמיכות הבאות ממקורות כספי המדינה, של משלם המיסים, כמו הביטוח הלאומי וחוק ההסדרים. המימון מתאפשר בעזרת קומבינות פוליטיות שונות והוא ניתן לפרט המשתמט ולמוסד בו הוא כביכול לומד. עד מתי? עד כאן!
חוק (וחובת) השרות בצה"ל חוק המחייב שרות צבאי לכול, ובשמו "חוק שרות הביטחון", נחקק עוד בשנת 1949 מיד לאחר הקמת המדינה. החוק אומר כי רק צה"ל הוא הקובע, הוא המוסמך לגייס כל אזרח, שיחויב בהתייצבות על-פי שלטונות הצבא. לפי חוק זה עומדת תקופת השירות על 30 חודש לגברים, ועל 18 חודשים לנשים. בהוראת שעה, החל מ-10 לינואר 1968, הוגדל לכול מספר חודשי שירות החובה ב-6 חודשים.
החוק קובע כי חובת ההתייצבות חלה על כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל 18. פטורים ממנו, כאמור על-פי חוק, הם אלה ששוחררו רק על-פי החלטת הצבא מנימוקים כמו חוסר התאמה, בעיות רפואיות, צרכי כוח האדם בצה"ל. רבים מהחיילים המסיימים שירות חובה, חייבים גם בשירות מילואים על-פי צורכי הצבא.
היסטוריית ההשתמטות נובע מעצם החוק, קיום השוויון בגיל הגיוס, ושוויון בפטורים. הסמכות לפטורים נתונה אך ורק לצה"ל. ואמנם, לאחר חקיקת החוק, פנה הרב הראשי הראשון האשכנזי, דאז, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל לראש הממשלה ושר הביטחון דאז
דוד בן-גוריון בטיעון, שהייה רלוונטי לאותם הימים, כי עקב השואה באירופה לא שרדו הרבה מהיהדות החרדית ועל כן ראוי לשקמה מחדש. הפתרון לכך הייה שלחלק קטן מהחרדים, עילויים בלבד, ולא יותר מ-400 איש, יינתן פטור מהשרות הצבאי ובתנאי שתורתם תהא כל עיסוקם.
בשנת 1977 ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, לצורכי קומבינות להקמת קואליציה, התעלם מהנימוק של השיקום, פרץ את הסכר ואפשר פטור משירות בצה"ל למעשה לכול דיכפין בגיל 18, ובלבד שהוא חרדי רשום בישיבה. התוצאה היא שהיום הגענו למספרים דמיוניים של אלפי חרדים שאינם מתגייסים, לא ממש עילויים, ובהעדר פיקוח ראוי, לא כולם ממש לומדים אבל רשומים בישיבות, זאת כדי לקבל קצבאות גם עבור מוסד הישיבה. אלה הם חרדים שאת "תורתם אומנותם" הפכו ל"השתמטותם אומנותם". וכך מתקיים לו לאור השמש אי השוויון המשווע הממומן מכספי המדינה.
"חוק טל" אמור הייה לתקן את העיוותים הלא דמוקרטיים האלה, אלא שהוא היה סוג של "מריחה" ולא הצליח כשלא עמד במבחן המציאות של השוויון בפני החוק. חוק טל, הייה מסוג של "בלוף פוליטי למהדרין".כלומר, טריפה דמוקרטית. כדי להפסיק את הבלוף, כמיטב המסורת הדמוקרטית, כשבג"צ הוא מעל הרב, פסל הבג"צ לאחרונה את החוק. יותר מכך, הבג"צ קבע שתוקפו של "חוק טל" יפוג ביום 31 ליולי 2012. ובינתיים כחלופה לחוק טל, עם ישראל מוצף בהצעות מהצעות שונות ומשונות כולן דומות אחרות גרועות מאותו הבלוף המקורי.
הבג"צ-ים שבדרך מכול ההצעות של החלופות לחוק טל, שעלו עד כה, ברור הוא כי הנוסח המקורי, זה של שנת 1949 הוא הראוי ביותר. ייתכן כי לתועלת צה"ל ראוי להוסיף לחובת השרות הצבאי לחליפין חובת שירות לאומי/ציבורי על-פי החלטת שלטונות צה"ל. כל הצעה אחרת כנראה שלא תעמוד במבחן הבג"צ. להלן רק כמה שאלות שמתעוררות עקב ההצעות השונות:
איך נקבע כי שלוש שנים בשרות קרבי ערכן "שווה" לשנה וחצי בשרות לאומי? מדוע לא הפוך? כלומר, 3 שנים קרביות תהיינה שוות לשש שנים בשרות לאומי? לפי איזה סרגל נקבע כי התגייסות בגיל 18 כמוה כהתגייסות בגיל 23 או בגיל 28? מדוע יכול אדם חרדי בגיל 23 להחליט אם הוא מתגייס אם לאו ולזה החילוני לא ניתנת האופציה הזו בגיל 18?היכן ההיגיון שבו בי"ס תיכון, כמו "תיכון חדש" בת"א, או כולל בבני ברק, ייקנסו כספית אם מתלמידיהם בוגריהם יהיו משתמטי שרות צבאי? מדוע שהבוגר המשתמט עצמו לא ייקנס? היכן האחריות האישית?
אלו הן רק דוגמיות העשויות לשמש עילה ראויה להגשת בג"צ כנגד חלופה דומה לחוק טל. אלו הם הבג"צ-ים שבדרך. אשר על כן ראוי לרא"ל (מיל) בוגי יעלון להבין שרק קריטריונים לפטור, שהם הזויים, מעוותים, וריטואלים, אי-שוויוניים במהותם, הם שיכולים להחליד.
כוחו והמוכנות של צה"ל שנתון של חרדים בני 18, חייבי גיוס מגיע לכדי 7,500 גברים. ראש המטה הכללי רא"ל גנץ הודיע כי הוא צריך ויש מקום להיעזר בכוח אדם בסדר גודל שכזה כתוספת לצה"ל. ראש אכ"א בצה"ל הודיעה שיש אפשרות לגייסם. מאידך, ישנם פוליטיקאים הטוענים שצה"ל לא מסוגל לקלוט "בבת אחת" עוד כמות כזו של חיילים בשנה. האומנם?
נתאר לעצמנו מצב מלחמה חו"ח, שנכפה על מדינת ישראל בפתאומיות. באבחה אחת צה"ל חייב לגייס למעלה מ-400,000 חיילי מילואים. אז כיצד גיוס של 7500 חרדים על צרכיהם המיוחדים, מהווה אתגר בלתי ניתן לביצוע? אם כך הם פני הדברים, (ברור שלא) הרי שמצב כוחו והכוננות של צה"ל מדאיגים ביותר. או לחליפין, האם הפוליטיקאים הטוענים את חוסר היכולת והאפשרות טיפשים בהבנתם? או שמא הם משקרים לנו?
האם למשתמטים אין מקום בעולם הבא? חטא ההשתמטות מהצבא, קבלת הקצבאות בגינו, גורמים לכך שאברכים גם לא עובדים. וזה בסגנון של "עבירה גוררת עבירה". בארון הספרים היהודי המצוי, האופייני, יש למצוא את ספרו של הרמב"ם "משנה תורה" או בפי חרדים מסוימים שמו "היד החזקה". זו היא אחת היצירות המקיפות המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה, והתורה שבע"פ בכל תולדות העם היהודי. וכך כתב שם הרמב"ם:
"כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה - נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות, וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטלה, וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות". לפיכך, אין ספק, משתמטי השרות הצבאי, המשתמטים גם מעבודה, גם במובן הדתי הם מחללי שם שמים.
כמה מסקנות - ראוי לחוק שרות הביטחון להישאר בנוסח המקורי שלו רק עם התוספת "או שרות לאומי ציבורי"
- השתמטות מהשרות הצבאי/לאומי תבטל את זכויות האזרח בביטוח הלאומי ובכל הנובע מחוק ההסדרים
- אין צורך בנקיטת סנקציות, בשימוש המשטרה הצבאית כנגד המשתמטים.
- אנשי ארגון "הפראיירים" ראויים לכול תמיכה דמוקרטית במאבקם לשוויון בנטל.
- מימוש השרות הצבאי מבטלת את הצורך במימון קצבאות ותמיכות למוסדות "לימוד" לצורכי השתמטות.
- תרבות ההשתמטות הביאה לכך שחלק מבני הישיבות חונכו שבדרכם אין הם מקדשים "שלימוד תורה הוא למען הצלחת צה"ל". כתירוץ לכך הם נאחזים בציטוטי מנטרות שמאלניות קיצוניות של השמאל ההזוי "זהו צבא מתועב כי זהו צבא כיבוש".
- תרבות ההשתמטות הביאה גם לכך שחרדים טוענים שהמדינה החילונית הכריזה על מלחמת שמד נגד יהדותם. זהו איפכא מסתברא, שקר והשמצה בזויה למעשהו של הציוני דוד בן-גוריון.כנתן פטור מוגבל בכמותו לחרדים.
- אין לחשוש מאיום חרדי הקורא "למלחמת אחים" נגד הגיוס לכול.
- במקרה של כשלון למציאת חוק חליפי לחוק טל, ייתכן כי רוה"מ נתניהו יתמרן למשוך זמן עד התאריך 1/8/12 כדי לטעון "לא הצלחתי להשיג רוב לטובת החרדים, לא אשמתי". ייתכן גם כי הדבר יוביל לפיזור הכנסת.
- התבטאויות מנהגיהם הפוליטיים של החרדים כנגד הגיוס לכול, איננה חשובה, כי הם אינם נוטלים כל חלק בניסיון למצוא פתרון. הם מחפשים את היכולת לטעון אחר כך "הכריחו אותנו".
