קולו של הזמר הישראלי של פעם, שהולך ונשכח אצלנו בארץ, ממשיך להדהד בימים אלה ביבשת האמריקנית. הכל בזכותו של רן אלירן, המתגורר כיום בקליבלנד, שגם בשנת ה-75 לחייו לא נס, עדיין, קולו הערב, הבוקע כמעט מכל מועדון יהודי ביבשת.
דרך ארוכה עשה הזמיר המיתולוגי הישראלי של שנות ה-50 מאז שדרך כוכבו בארץ כחבר צוות ההווי של הנח"ל וכאיש הצמד "רן ונמה", שבו חבר יחד לזמרת המיתולוגית נחמה הנדל.
בקיץ 1958 הגיע שמעו של הצמד הפופולרי לאוזניו של איש הטלוויזיה האמריקני הנודע, אד סאליבן, שהגיע לארץ כדי לשכנע את שני הזמרים הישראלים להופיע בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית שלו.
גל אהדה הופעתו של הצמד, שנעתר לבקשה, זכתה לביקורות נלהבות ביותר, ושני הזמרים הישראלים נישאו על גל של אהדה והערצה לשירי-עם ופולקלור, שהיו בין המאפיינים הבולטים של אותם הימים באמריקה.
בעוד נחמה הנדל חוזרת בינתיים לארץ, נשאר רן אלירן בארה"ב והמשיך להופיע, הפעם לבד, במועדונים יהודיים ברחבי היבשת האמריקנית, כשהוא מלווה את עצמו בגיטרה. להיטיו, "שדמתי", "החליל", "זר של נרקיסים","מי יש לו ריבה כזאת" ו"החזיקי לנו אצבעות", מושרים מאז ועד עצם היום הזה בפיהם של יהודים וישראלים לשעבר, חסידי הנוסטלגיה, וזוכים לפופולריות רבה גם בתחנות-רדיו וטלוויזיה אמריקניות.
יש עדנה אין זאת כי אם לקראת הבחירות הממשמשות ובאות בארה"ב, יש בימים אלה עדנה גם לקול היהודי, תרתי משמע. פופולריים מאוד הם במיוחד אותם שירים של אלירן שקובצו באלבום האוסף של שירי מלחמת ששת הימים, תחת השם "ירושלים של זהב" - אלבום שנמנה עם אלבומי הזמר הנמכרים ביותר בקרב הקהילה היהודית האמריקנית. בעטיו של האלבום הזה זכה אלירן להיות מוכתר כזמר המלחמות הישראלי, להבדיל מיפה ירקוני, שקנתה את עולמה כזמרת המלחמות
של ישראל.
