להיות נכה בביטוח לאומי פירושו שמתקיימת בך לקות (גופנית, נפשית או קוגניטיבית) כזו שפגעה בך כך שאיבדת לפחות חצי מכושר העבודה שלך, כך מגדיר זאת החוק.
הביטוח הלאומי אמור לפצות אותך (כביטוח... לא?) על אובדן הפרנסה שנגרם לך בשל הלקות, אלא שהפיצוי - ובמקרים החמורים ביותר בהם הפגיעה היא מלאה - מגוחך! ב-אי-כושר עבודה מלא תקבל, מקסימום, 2,527 שקל. מה שמאפשר לך
לא למות ברעב, וזהו, נקודה.
אם נותר בך כושר עבודה (חלקי), בטוח שתרצה לצאת ולעבוד, שהרי מקצבת הביטוח הלאומי אי-אפשר להתקיים בכבוד, אלא שהביטוח הלאומי ידאג להשאיר אותך ברמת הכנסות נמוכה. הוא מתנה את תמיכת הפיצוי שלו ומוריד אותה בהדרגה ככל שתגביר את עבודתך ושכרך יעלה. הוא גם דאג לכך שהפיצוי ייעלם (ואיתו גם ההנחות וההטבות) אם "חלילה" תעבור בטעות שכר ברוטו של 5,171 שקל (60% מהשכר הממוצע) כאשר רמת הנכות שלך חמורה, או לחלופין - אם תעבור בשכרך 3,879 שקל כשרמת הנכות שלך "רק" קשה. אם אתה נכה והנכות בינונית או קלה, רוב הסיכויים שלא תקבל תמיכה כלל ותיגרר למצב בו תהיה הומלס (מקרה סילמן).
מעגל בלתי-נגמר של השתכרות נמוכה לא קל להסתדר כשאתה מוגבל בכושר העבודה שלך ומסתכן בעבודה שעלולה לגרום לכך שתאבד או תקטין משמעותית את סיוע הפיצוי. כשמתקיימת בך מגבלה, חשוב לך לשמור על הביטחון הכלכלי, זה שהעמיד לרשותך הביטוח הלאומי, ולא משנה כמה הוא זעום, כי במקרה שתיאלץ או תיגרר להפסקת העבודה, מכל סיבה שהיא, יהיה לך קשה מאוד למצוא עבודה אחרת בשוק העבודה הישראלי. להיות נכה פירושו שאתה ממודר, ובעקביות, משוק העבודה; מעסיקים מפחדים להעסיק נכים, בייחוד נכים שנכותם קשה או חמורה.
בשל בכך, המדינה הוסיפה עוול על עוול. בשם "קידום" העסקת הנכים, נחקקה "הטבה" מיוחדת למעסיקים - שכרם של נכים יכול להיות משולם לפי רמת התפוקה שלהם, וכך יוצא שככל שהנכות שלך קשה יותר, ישולם לך שכר שעה נמוך יותר, נמוך בהרבה משכר המינימום. מה שמבטיח שלעולם לא תגיע באמת לעצמאות כלכלית וחלילה שתתפתה לוותר על תמיכת הפיצוי של הביטוח הלאומי.
אין ספק שבמציאות שכזו קשה (אם בכלל אפשרי) לפרוץ את מעגל ההשתכרות הנמוכה, והסיכוי לחיסכון של כספים קלוש ביותר.
דירה? שכירות? אין על מה לדבר... מי מהנכים מסוגל לרכוש דירה בשוק הפרטי בו מחירי הדיור הרבה מעבר ליכולת הכלכלית? מסתבר שרק אותם שנולדו במשפחות עשירות או שהספיקו לצבור הון קודם לנכות. לא סתם הון, כזה המאפשר רכישת דירה במחיר המלא, כי כשאתה כבר נכה, המערכת הבנקאית לעולם לא תאפשר לך ללוות כספים ואפילו לא כהשלמה לצורך רכישת דירה. קצבאות אינן ערובה להלוואה ושכר עבודתך, כאמור, לעולם לא יעמוד בקריטריונים המאפשרים ללוות את הסכום הנדרש; לעולם גם לא תצליח לחסוך מספיק על-מנת להדביק את הפער.
כחלופה, על הנכה או להיכנע ולהתגורר במערכת הדיור הממוסדת (הוסטלים, דיור מוגן, מוסדות לנכים) - פתרון מאוס המדיר פרטיות - או לגור בשכירות.
בשוק הפרטי מחירי שכירות של דירות אינם בסקאלה שרמת ההשתכרות/הקצבאות מאפשרים לך, גם עם תמיכת הסיוע של משרד השיכון. חשוב להבין שלנכים בנכות חמורה נחוצה דירה בת שלושה חדרים לכל הפחות, בשל הצורך בהלנת מטפל סיעודי. האבסורד הוא שהסיוע ניתן לפי מפתח רמת הנכות, וכך - דווקא נכים בעלי לקות חמורה, המצויים ברמת שכר נמוכה מאוד (או מתקיימים מרמת תמיכה זעומה) זוכים לקבל את מירב הסיוע, אלא שסיוע זה הופך ל"תיאורטי" בגלל האילוצים הכספיים. אחרים נדחים בבקשותיהם לסיוע ותקועים. מעבר לזה, אם אתה נכה פיזי, לעולם לא תצליח לשכנע שוכר להתאים את הדירה כך שתהיה ראויה ומותאמת למוגבלות, אלא אם תממן זאת מכספך ותתחייב להשיב את מצב הדירה לקדמותו בתום השכירות; אבל מי מסוגל לכך כלכלית אחת לכמה שנים?
להצטרף לתמיכה במאבק הנכים המסקנה המתבקשת היא כי לנכים פתרון הדיור הציבורי הכרחי, אלא שאת הדיור הציבורי "מייבשים" כבר כמה עשורים וכמדיניות-מדינה, לא נבנה ולו מטר אחד בבנייה ציבורית כבר כמה עשורים; נהפוך הוא - את הדירות שהיו במאגרים מכרו ואת האחרות מזניחים בהזנחה פושעת כך שלא יהיו ראויות למגורים.
לכן חשוב וחיוני שתתמכו ובאופן נמרץ במאבק הנכים להחייאת הדיור הציבורי.