אני מודע לכך, שלא כל אמירה, תהיה המסוגננת ביותר, יכולה לעמוד כסכר איתן מול עוצמות ייאוש וחוסר אונים, שפקדו את משה ועקיבא.
משה ועקיבא, כולנו חייבים באמירה נחרצת נגד המעשה שעשיתם. חייבת להישמע אמירה מסתייגת, שתחדור אל עבר כל המדדים במדרונות החיים. החיים הם מקודשים!! אסור לקחת אותם באבחת אש.
מֹשֶׁה וַעֲקִיבָא
שַׁחַר מַאֲפִיר מְשַׁכְשֵׁךְ רַגְלָיו
בְּמֵי אֹפֶל שֶׁקִּדְמוּ אֶת פְּנֵיכֶם,
שַׁחַר מְבַקֵּעַ עֲצֵי עוֹלָה עַל שִׁכְמְכֶם
לָקַח אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר לֹא אָמַר לוֹ הָאֱלוֹהִים.
מֹשֶׁה וַעֲקִיבָא
אַל תִּשְׁלְחוּ יְדֵיכֶם אֶל הַחַיִּים
אַל תֹּאמְרו לָאֵשׁ הִנֶּנּוּ
אַל תֵּלְכוּ אֶל הַמָּקוֹם
אֲשֶר לֹא אָמַר לָכֶם הָאֱלוֹהִים.
