"כל רעיון חדש זקוק לחבר כוהנים, אשר יקדיש לו את חייהם ובחירוף נפש יכבשו את הדרך לפניו". (אחד העם)
"כאשר עם ישראל יגאל את ארץ ישראל - תגאל ארץ ישראל את עם ישראל". (מנחם אוסישקין)
ועל מה קמה כל המהומה - על המלצת מומחים, להכיר בקריה האקדמית באריאל, כאוניברסיטה לגיטימית, נוספת בישראל.
נשיאי כל האוניברסיטאות חברו יחד, להתנגדות נמרצת לחלק את העוגה התקציבית, לשחקן חדש, מה עוד שאפשר לתקוף אותו חזיתית על היותו ביו"ש, שבעיני אחדים, הוא שטח כבוש שצריך להחזירו לפלשתינים ובעיני אחרים ורבים - היא ארץ ישראל התנ"כית. הארץ בה התהלכו, ישבו ומלכו מלכי ישראל ונביאיה.
שליחים יצאו מלפני המלך דוד, כדי להביא "מים לדוד המלך", ממעיינות הישועה ביש"ע וסביבת חברון.
אברהם אבינו - קנה את מערת המכפלה בחברון ורחל אימנו מבכה את בניה עוד מהימים ההם עד הזמן הזה. אז נכון - שהיסטוריה וריאל פוליטיק, לא תמיד הולכים ביחד, אבל אם אפשר להגשים זאת, אז למה להתנגד ולמה להתמהמה.
השופט העליון
אדמונד לוי + נציגי ציבור ומומחים, ביניהם היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ, קבעו בחוות דעתם המבוססת, כי יהודה ושומרון זה לא שטח כבוש. הסוגייה לא חדשה וכבר היו חוות דעת בנושא.
הממצאים המשפטיים מתבססים על העובדות שממלכת ירדן, השתלטה על השטח, מבלי שהיה שייך לה ולא הוכר ע"י אף מוסד בינלאומי ורוב מוחץ של מדינות העולם.
כלומר: היה "וואקום" משפטי, אותו נצלה ישראל כשכבשה את השטח, מחזיקה בו בפועל דה-פקטו ועכשיו רוצה לאפשר אותו דה-יורה.
רצוי להבהיר - לא היה בנמצא, לא ב-1948, לא ב-1967, עם פלשתיני, אולי, אולי ישות פלשתינית לא מגובשת, כמו שהיא במציאות - פלשתינים של עזה (חמאס), פלשתינים של רמאללה (פת'ח).
לאלה ששכחו או לא רוצים לזכור - בתוכנית החלוקה של 1947 הומלץ על הקמת "מדינה יהודית" ו"מדינה ערבית" - לא פלשתינית, אך הערבים כהרגלם, סירבו, יצאו למלחמת קודש ומאז מפסידים ומפסידים ומפסידים.
במאמרי הקודמים בנושא זה, אמרתי לא פעם - הסירוב של עראפת לראש הממשלה ברק והסירוב של אבו-מאזן - לאולמרט שהציע לו הסדר "חלומי" והוא סירב, יעלה לפלשתינים ביוקר בתדמית ובשטח.
אוניברסיטת אריאל - היא דוגמה קלאסית של התערות ביש"ע והתחזקות האחיזה בשטח.
ההיסטוריה של הקמת האוניברסיטאות בארץ מראה בעליל כי כל אוניברסיטה חדשה שהוצעה, הקודמות התנגדו נמרצות ובעוז. אחרי שהוקמה האוניברסיטה בירושלים - בקול תרועה שמחה וצהלה, היא התנגדה בשלב מאוחר יותר להקמת האוניברסיטה בתל אביב בשכונת רמת-אביב.
המתנגדים להקמת אוניברסיטת ת"א טענו שיש בעיית תקציב, אין צורך במוסד נוסף והיו גם כאלה שטענות שמדובר "בשטח כבוש" שהרי השטח הוא בשכונת שייך מונס הערבית, ולכן אין לבנות עליה.
בהחלט מדובר בטענה מעניינת - מה עוד שרוב הטוענים אותה, גרים עד היום ביפו העתיקה ואולי במתחם אנדרומדה ובוודאות בעין הוד, שהם ישובים על אדמת הקודש מאז דוד ושלמה המלך.
כשהציעו את הקמת אוניברסיטת בר-אילן, נזעקו נשיאי ירושלים ותל אביב והתנגדו. כך היה גם לגבי אוניברסיטת בן-גוריון בבאר- שבע וכך לגבי היתר, מאותם נימוקים ממש - רק עם פוליטיקה פנימית ולא בינלאומית, כמו באריאל.
כדי לא להיות נאיביים - ברור, שהקמת אוניברסיטה באריאל, תעורר התנגדות באקדמיה בחו"ל, כולל איומי "חרם" - וחרמות ממש בסיוע ובעזרה של פרופסורים ומרצים ישראלים, כמו אוניברסיטת בן-גוריון, על אגף של מרצים אנטי ציוניים, פוסט ציוניים, שונאי ישראל וממשלתה, אשר נהנים מסיוע ממשלתי נדיב, בלי להניד עפעף.
המסקנה - לא להיבהל, לא לסגת, לא מהשטחים ולא מהאקדמיה, אלא לאחר הסכם המבטיח גבולות ביטחון, הסדרי ביטחון שיכולים לכלול גם חילופי שטחים. הרי ברור לכולי עלמא - בארץ ובחו"ל, כי ישראל לא תחזור לעולם לגבולות 67 המקוריים, וגושי ההתיישבות הגדולים, לרבות הערים החדשות כמו מעלה-אדומים, אריאל ובנותיה, לא יהיו חלק מהסדר הנסיגה. אז נא להירגע וממליץ להתחזק.
הערות והרהורים בענייני דיומא:
- כדאי לחשוב ברצינות על "החוק הרוסי", לא בכדורסל אלא על החוק החדש - זה עתה, שיזם פוטין, שאומר: "ארגון המקבל מימון מחו"ל - יחשב "סוכן זר". מעניין. ראה בעניין זה את "הקרן החדשה" + עמותות שונות ומסתוריות.
- השדרנית קרן נויבך, מקול ישראל, אולצה לקבל פרטנר לשידור, כדי לאזן את דעותיה, האנטי ממסדיות ברוב המקרים. כמובן, שמיד קמה מהומה בשמאל, יש פטיציות, הפגנות קטנות ותקשורת אוהדת.
ואני שואל - מה הפסול, מה הפגם, מה הפחד, מאיזון דעות, שלא קיים אגב ברוב הטורים האישיים או המשדרים המרכזיים, ומי זועק חמאס על התערבות ודעות אחרות - כל העיתונאים והשדרנים תומכים בחופש הביטוי, חופש הדעה - בתנאי כמובן שזה אצל אחרים ולא בבית ספרנו או במיקרופונים שלנו.ממה מפחדים - לשמוע דעה נוגדת, המתיישרת עם הממשלה, לדעתי זה מוסיף, מרחיב דעת ומפרה את המחשבה והשיח הציבורי.
- קדימה מתפרקת, על סף העלמות. מופז מצהיר שהוא יוצא לדרך חדשה. חבל שהוא לא מבחין - שמדובר בדרך ללא מוצא. ככה זה, כשאתה מנהיג של מפלגת עריקים.
- הפרשנים מתנפלים על ביבי - בזאר טורקי, מכירת חיסול אבל שכחו איך העבירו את הסכם אוסלו, עם שלושה עריקים, תמורת כיסא שר, מכונית וולוו, ב-61 קולות בכנסת, בתקופת הזוהר של ממשלת פרס-רבין. איפה הם היו אז - ואיפה הם היום. ראו מאמרי בנושא זה כולל האחרון - "קדימה שוב הולכת אחורה", באתר זה.
- "צדק חברתי" - בין הפגנה להפגנה הגב' דפני ליף, לוחמת ללא חת, על צדק חברתי ואישי, נראתה מפגינה נוכחות בקפה היוקרתי "רביבה וסילביה" - במתחם היוקרתי G במגדלי U. לזה אני קורא צדק צדק תרדוף - ובהפסקה תשתה קפה.