תוכנית הגרעין הצבאית של אירן מציבה איום ישיר על מדינות רבות ובתור שכזו היא מהווה מושא לדאגה בכל העולם כמעט; זהו ארגומנט שגור אצל גורמי הסברה ומדינאים ישראלים, המחדדים את המסר לפיו, על כן שומה על הקהילה הבינ"ל שתשכיל להרתיע את טהרן מפני מימוש חזונה הגרעיני.
בהקשר זה הוזכר לא אחת קיומו של אינטרס משותף בין סעודיה לבין ישראל בבלימת האספירציות הגרעיניות האירניות, על כל העשוי להשתמע מכך.
אין תימה כי ערב הסעודית, ייתכן אף יותר מישראל, מזהה בקיומה של יכולת גרעינית צבאית באירן בבחינת איום מיידי, ומייחלת לכך שמלאכת הסיכול בהקשר זה תיעשה ע"י צד שלישי. בראיית הסעודים, הגמוניה צבאית אירנית במפרץ הפרסי טומנת בחובה סיכונים קיומיים לעתיד הממלכה, מה גם שמזרחה של סעודיה (האזור העשיר במיוחד במקורות נפט) מאוכלס ברובו במוסלמים שיעים הנתונים להשפעה אירנית ישירה.
על-רקע הנאמר לעיל, נודעת חשיבות בלתי מבוטלת לדיווחים בדבר מגעים רמי דרג שנוהלו במחצית חודש יולי 2012, בין סעודיה לבין פקיסטן, בדגש למפגש הפיסגה בין המלך הסעודי, עבדאללה, לבין ראש ממשלת פקיסטן, ראג'א פרבז אשראף, בעיר ג'דה. בעיתוי הנוכחי, ולא במקרה, נקשר הביקור לדיון ברקימת עסקה סודית לשת"פ בין שתי המדינות בתחום הגרעיני, ובאופן ממוקד, באפשרות לממש ההצטיידות סעודית ביכולת גרעינית צבאית, על בסיס הארסנל הפעיל והמבצעי של פקיסטן.
היחסים הביטחוניים האינטימיים בין פקיסטן לבין סעודיה נרקמו כבר לפני 4 עשורים, כאשר יחידות צבאיות פקיסטניות הוצבו בעבר בסעודיה. בשנים האחרונות נערכו אימונים של כוחות מיוחדים סעודיים בפקיסטן. יתר על כן, בעבר דווח כי סעודיה מימנה חלק משמעותי של מיזם הגרעין של פקיסטן, שזכה בשעתו לכינוי "הפצצה האיסלאמית".
זאת ועוד, מינויו של הנסיך בנדר בן סולטן לתפקיד ראש המודיעין הסעודי (ב-19 יולי), הוערך בידי פרשנים כמהלך מבריק, העשוי להתקשר למגמת ההתקרבות אל פקיסטן במישור הביטחוני. בנדר שירת כשגריר ארצו בוושינגטון בין השנים 1983-2005 והיה מעורב במשימות חשאיות מגוונות וכן נודע לו משקל מכריע בהידוק הקשרים הביטחוניים עם ארה"ב.
בנסיבות הנוכחיות, על-רקע המתיחות הגואה במפרץ הפרסי והסיכונים הישירים הנשקפים לסעודיה מכיוונה של אירן, עולה איפוא , הסבירות למהלך סעודי שאינו מתואם עם ארה"ב , שתכליתו רכישת יכולת הרתעה אזורית בתוך פרק זמן קצר . על-פי הערכה זו , פקיסטן עשויה להיענות לבקשה סעודית להצבת סוללת טילים בעלי ראשי נפץ גרעיניים טקטיים בשטחה של הממלכה . נראה כי המהלך כולו יהיה כרוך בפריסה של יחידה צבאית פקיסטאנית מיוחדת על אדמת סעודיה .
יוזכר כי ההיתכנות למהלך מעין זה הוזכרה כבר בחודש ינואר 2011 בביטאון האמריקני "פוריין אפיירס", ודווחה גם באכסניה זו (
ראו נא) .
מטבע הדברים, הצטיידות סעודית בנשק גרעיני (מן המוכן), טומנת בחובה משמעות בלתי מבוטלת בהיבט מרוץ החימוש הגרעיני באזור, ובהעדר סיכול אקוטי של התוכנית הגרעינית האירנית, אף עלולה להמריץ את מאמציה של אירן בנדון ולדרבן מדינות נוספות במרחב לפעול בנחישות במישור זה.
ראוי בהקשר זה להזכיר את אזהרתו החד-משמעית של מי שכיהן עד לאחרונה בתפקיד ראש המודיעין הסעודי, הנסיך טורקי אל-פייצל (יוני 2011), לפיה - "נשק גרעיני בידי אירן יאלץ את סעודיה לנקוט במהלכים העלולים להיות בעלי השלכות דרמטיות". עוד הוסיף כי "לא נוכל לחיות במצב שבו יש לאירן חימוש גרעיני בעוד לנו אין."
העיסוק הסעודי הנמרץ בהיתכנות לרכישת יכולת גרעינית צבאית "מן המוכן", עשוי לשקף הערכה מוצקה של הממלכה לפיה עימות אזורי עם אירן על-רקע תוכנית הגרעין שלה הוא רק עניין של זמן . הכורח להרתיע את אירן ממימוש תגובה צבאית שתכוון כלפי נכסיה האסטרטגיים של סעודיה , מהווה בראייתה , מאיץ מובהק המצדיק הצטיידות בטווח הזמן הקצר ב"נשק יום הדין" .
אין ספק כי מימד זה מחייב אף הוא תשומת לב מודיעינית ממוקדת, ויש לשלבו כמרכיב בעל משמעות בכל הערכת מצב הנוגעת להתפתחויות ולתחזיות הגיאו-אסטרטגיות במפרץ הפרסי.
