בין אם ראוי היה לפעול לסיים את כהונתה של יו"ר ועד עובדי הרכבת בין אם לאו, קשה לחלוק על העובדה כי הנהגת ההסתדרות פעלה בעניין זה בניגוד למושכלות יסוד ראשוניים במשפט העבודה.
בהקשר זה ראוי להדגיש - על ההסתדרות חלים כללי המשפט המנהלי המחייבים, בין היתר, מתן זכות טיעון לחבר הארגון העלול להיפגע מהחלטת מוסדותיה.
זכות הטיעון במשפט העבודה במתכונתה המלאה והמהותית נובעת מכללי הצדק הטבעי. תכליתה לאפשר לעובד העלול להיפגע לשכנע, במסגרת הליך שימוע, את הגורם המכריע בעניינו, כי יש מקום לשנות מהחלטתו.
כדי שזכות הטיעון תתממש על הליך השימוע להתנהל באופן הוגן וללא משוא פנים.מפאת חשיבותה של זכות הטיעון במשפט העבודה החליטו בתי הדין לעבודה להרחיבה ולהחילה לא רק על גופים ציבוריים מובהקים אלא גם על גופים דו-מהותיים וחברות פרטיות.
זכות הטיעון אינה מטבע לשון בית הדין הארצי לענייני עבודה
1 הדגיש בפסיקתו לא פעם כי "זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה "טֶקֶס" גרידא, שיש לקיימו... כדי לצאת חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד ... ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה".
כללי הצדק הטבעי וזכות הטיעון חייבו את ההסתדרות לפעול בזהירות ובשיקול דעת שעה שזו ביקשה להפעיל את הוראות תקנון הארגון המקנות לה סמכות לפזר ועד עובדים נבחר.
ספק רב אם ההחלטה על השעיית נציגות העובדים טרם קיומו של הליך שימוע בוועדת המשמעת, כמו גם הופעתו של יו"ר איגוד עובדי התחבורה בוועדה זו, הן כמתלונן והן כחבר?! - מתיישבים, בלשון המעטה, עם הצורך להקפיד על הליך בירור אמיתי, כן ופתוח, לפניי שמחליטים על פגיעה במעמדם של עובדים.
ייתכן כי פעילותו של ועד עובדי הרכבת חייבה נקיטה בצעדים מנהליים ומשמעתיים קשים ואולם האופן בו נעשו הדברים יקשה על ההסתדרות לטעון בעתיד כלפי מעסיקים המבקשים לפטר עובדים ו/או לפגוע בנציגיהם מבלי לאפשר להם זכות טיעון אמיתית. נדמה כי בהתנהלותה זו יצאה ההסתדרות, המבקשת לחזק את מעמד העובדים בישראל, כששכרה בהפסדה.