מגמת הפרטה של נכסים ממשלתיים היא מסימני המשבר הכלכלי באירופה, וכאשר מגמה כזו קיימת, נמשכים אליה מקורות הון בתקווה לעסקים רווחיים. סין היא אחד ממקורות ההון. אומנם באופן מסורתי ומשילוב של טעמים תרבותיים ופוליטיים סין לא הצמיחה תאגידי ענק בינלאומיים דוגמת אלו של המערב, אך בשנים האחרונות, ולנוכח התמורות הכלכליות והפוליטיות העולמיות, סין משקיעה יותר ויותר במיזמים וברכישות בארצות אחרות, ואירופה המפריטה היא יעד מבוקש.
מחקר שפורסם על-ידי "קבוצת רודיום", חברת יעוץ הממוקמת בבריסל, מגלה כי ההשקעות הסיניות הישירות באירופה עלו מ-700 מיליון אירו בין השנים 2008-2004 ל-7.4 מיליארד ב-2011. רוב ההון הושקע בעשור האחרון בצרפת, בבריטניה ובגרמניה ולאו-דווקא במדינות הנחשבות לבעייתיות, אם כי לאחרונה השקיעה סין 1.7 מיליארד אירו בהונגריה, בעיקר בתעשיות הכימיות, וקרוב ל-600 מיליון אירו בנמל פיראוס ביוון.
סכום השקעות אלו עדיין מהווה אחוז די קטן מכלל ההשקעות העולמיות באירופה (ארצות הברית, גרמניה, צרפת והונג קונג עדיין משקיעות, כל אחת מהן, יותר מסין), אולם המגמה ברורה, ועל-פי הערכות המחקר, נפח ההשקעות הסיניות באירופה יתעצם בשיעור דרמטי של מאות אחוזים בשנים הקרובות, מה שמצביע, על-פי
דניאל רוזן, מעורכי המחקר, על "נקודת מפנה" בכלכלה העולמית. אירופה הרשמית מגלה שביעות-רצון לנוכח מגמה זו. קארל דה-גוכט, הממונה על תיק המסחר בנציבות האירופית, אף הצהיר בפירוש כי "הבה נהיה כנים: אנו זקוקים לכסף זה".
לומדים את שפת המנדרין תמורות כלכליות דרכן שהן גוררות אחריהן התפתחויות גם בשטחים נוספים. המעורבות הסינית מעודדת לאחרונה התעניינות הולכת וגוברת בלימוד השפה הסינית (שפת המנדרין, שהיא השפה הרשמית בסין). אין עדיין נתונים מצרפיים לגבי התפשטות לימודי השפה הסינית באירופה, אך מדיווחים שונים מסתמנת מגמה של עלייה במספר מוסדות הוראת השפה הסינית בכל רחבי אירופה, וההערכה היא שמספר הניגשים לבחינות הבקיאות של השפה הסינית עלה בכפל ארבעה. מוסדות אלו נקראים "מכון קונפוציוס" והם פועלים כיום ב-230 ערים באירופה. מנהלי המכונים עצמם גורסים כי המצב הכלכלי במערב, ועלייתה של סין לדרגת מעצמה עולמית, הם הסיבה העיקרית לשגשוג שחווים מכוניהם.
תודות לעובדה שמוסדות האיחוד האירופי פיתחו חיבה יתרה לעריכת סקרים, אנו יודעים כי 6% מכלל האירופים סבורים שסינית היא השפה הזרה השימושית ביותר, לעומת רק 2% שסברו כך ב-2005, ו-14% סבורים כי חשוב שילדיהם ילמדו את השפה, גם כן עלייה מ-2% ב-2005.
אירופה עדיין לא הופכת להיות סין, כשם שאיננה, למרות הדעה הפופולרית הרווחת, חלק מהעולם המוסלמי. אין סימנים לכך שמאחורי ההשקעות הללו של סין עומדת כוונת מכוון להשיג השפעה פוליטית דומיננטית באירופה. יש עדיין מספיק כוחות בעולם שימנעו זאת - רוסיה, למשל, שלא תאפשר לסין להגיע למעמד של הגמון חובק-עולם. נראה כי המהלכים הכלכליים של סין אינם חורגים מגדר אינטרסים כלכליים גרידא, אולם המגמה מעניינת ועשויות להיות לה, בכל אופן, השלכות פוליטיות, אם כי לאו-דווקא שליליות מבחינת אירופה.
בשנת 1860 יצאו בריטניה וצרפת למלחמה נגד סין במטרה לאלץ אותה לפתוח נמלים לסחר עולמי. מים רבים זרמו מאז בתמזה ובסיין כמו גם ביינג-צה.
