בזכות היושב במרומים, המודיעין, השב"כ וצה"ל, הצליחה ישראל ביום ראשון ה-5.8.12 לסכל פיגוע המוני, כאשר פגעה והשמידה חוליית מחבלים שחדרה מסיני דרך מעבר כרם-שלום בנגמ"ש של צבא מצרים, שאמור היה להביא את הטרוריסטים לתוך יישוב ישראלי ולזרוע בו מוות והרס בל יתוארו. בדרכם הרגו המחבלים 18 אנשי ביטחון מצריים שאיישו את המעבר. כל הפרשנויות מאז האירוע מדברות על סיני כעל אזור ללא דין וללא דיין, שבו הבדווים עושים ככל העולה על רוחם, והוא משמש לג'יהאדיסטים מקלט ובסיס לפעילות טרור ולטרוריסטים של עזה כר לפעילות מכל הבא ליד. הרבה דובר גם על כוונת המחבלים לתקוע טריז בין מצרים וישראל שתטיל על שכנתה את האחריות לַפּיגוע היות שזה יצא משטחה הריבוני. ואם גם ייהרגו כמה חיילים מצריים, אין בכך שום רע בעיני הג'יהאדיסטים, שהרי חיילים אלה משתפים פעולה עם שלטון כופר שאינו קובע את השריעה האיסלאמית כחוק המדינה.
אלא שהנסיבות שנוצרו - רצח החיילים המצריים וכשלון הפעולה נגד ישראל - מוכיחות את נכונות האימרה: "להצלחה יש אבות רבים, אבל הכישלון יתום". ניתן לדמיין את עוצמתן של קריאות השמחה בעזה, אילו חס וחלילה נהרגו בפעולה 18 חיילים ישראלים, ולא מצריים.
הפעם תיאוריית הקונספירציה הציונית אינה משכנעת חמישה ימים לפני הפיגוע פרסם המטה ללוחמה בטרור שעל יד משרד ראש הממשלה אזהרת מסע מיידית וחמורה, שקראה לכל הישראלים הנמצאים בסיני לשוב מייד לישראל בשל התראה קונקרטית על פיגוע קרוב. ברוח תיאוריית הקונספירציה המהווה מרכיב מרכזי של תרבות השיח המזרח תיכוני, מוכיחה אזהרה זו - על-פי דוברים ערבים לא מעטים - כי לישראל היה מידע מוקדם על הפעולה, שלקראת מועד ביצועה הלך והתמקד במעבר כרם-שלום. מידיעתה על הפעולה מסיקים ערבים רבים כי ישראל היא שארגנה אותה והייתה חלק ממנה. העובדה שלא נפגע אף ישראלי היא הוכחה נוספת למעורבותה של ישראל ולכוונת "הישות הציונית" להטיל את האחריות על פעילי חמאס שתצדיק פגיעה בהם בעתיד ותזיק ליחסים המתהדקים בין חמאס והשלטון החדש במצרים.
עם כל הרצון להאמין בה, ערבים רבים יודעים שתיאוריית הקונספירציה חסרת כל בסיס, ומכאן האסון הגדול שירד על עזה. שכן יש רבים המאשימים את חמאס ביצירת הרקע לפיגוע, גם אם לא הייתה לארגון מעורבות ישירה בו. כבר בעבר השתמש חמאס בשטח מצרים כדי לפגע בישראל, ודוברי הרשות הפלשתינית, ובראשם ד"ר ג'מאל נזאל ו
מוחמד דחלאן, הטילו השבוע במפורש על חמאס את האחריות לפיגוע וקראו לו לנתק את הקשרי הכסף, האימונים וההכוונה עם הג'יהאדיסטים של סיני. הם טוענים כי חמאס מטפח מזה שנים את תשתית הטרור בסיני, ועתה קוצרים המצרים את פרי הביאושים של פעילותו.
תושבי עזה יודעים היטב כי הצבא המצרי יודע מה שאומרים דוברי הרשות הפלשתינית, וכי כבר עתה הוא מכין צעדי תגובה נוספים, בדמות פעולה נמרצת נגד קיני הטרור שבצפון סיני ואולי גם בחלקים אחרים של חצי האי, ופעולת נקם נגד חמאס ועזה. יש ידיעות על כך שחלק מאנשי החולייה שביצעה את הפיגוע היו חברים בארגון הנקרא "ג'יש אלאיסלאם" - המיליציה החמושה של שבט דוע'מוש המתגורר במתחם המבוצר של שכונת צברא בעזה. ארגון נוסף המעורב כנראה בפעולה הוא "אלתַווְחִיד ואלג'יהאד" שיש לו נוכחות בעזה ובסיני. התחושה שעזה תהיה הקורבן של הפעולה הכושלת מציפה את תושבי עזה, והם נותנים לה ביטוי.
המצב בעזה בחודשים האחרונים, ובפרט מאז ש"האחים המוסלמים" זכו בבחירות לפרלמנט ולנשיאות במצרים, השתפר לאין ערוך בהשוואה לעבר. מעבר רפיח נפתח כמעט לחלוטין, סחורות נכנסות באין מפריע ואנשים יוצאים ונכנסים דרך מצרים כמעט ללא הגבלה. המצור על רצועת עזה - שמצרים נטלה בו תפקיד מרכזי - הוסר כמעט לחלוטין, ועמו גם המועקה שהעיקה על בני עזה מאז השתלטות חמאס על הרצועה ביוני 2007.
צבא מצרים מטיל על ממשלת חמאס את האחריות לכך שבני עזה נטלו חלק בפעולה, שכן בעיניו חמאס יכול, ולכן גם צריך, להטיל משמעת על הנתונים לשליטתו. לכן חוששים תושבי עזה כי ל"אחים המוסלמים" במצרים, ובראשם הנשיא
מוחמד מורסי, לא תהיה ברירה אלא להיכנע לדרישת הצבא המצרי לחדש את המצור על עזה, אם כצעד של הגנה עצמית על מצרים וחייליה, ואם כתגמול על חלקו של חמאס בהרג החיילים המצריים.
אסונם של אנשי עזה את החשש העזתי מבטא באופן מוחשי ביותר ד"ר מוצטפא יוסף אללידאווי, במאמר שכותרתו: "השְחור מקיף את רצועת עזה" (תוספות שלי בסוגרים - מ"ק):
"בעצב רב וביגון עז קיבלו תושבי רצועת-עזה את הידיעה על המתקפה הארורה על החיילים המצריים על הגבול המצרי-ישראלי (לא גבול עזה-ישראל). הם נתקפו באלם, לשונם דבקה לחיכם, נשימתם נעצרה, ובליל הרמדאן שלהם (שבו הם אמורים לשמוח) הם היו נבוכים...מה שפגע בעם המצרי, בבניו ובשומרי מולדתו, פגע גם בעם הפלשתיני כולו (גם חמאס) שכן האירוע נורא, הפגיעה עצומה, האבידות אדירות, הנזקים גדולים והתוצאות עלו על כל הצפוי. הצער הציף כל בית והדאגה השתלטה על כל לב... כולם תוהים מי היה יכול לבצע טבח נורא שכזה, שמבצעיו לא שעו לקדושת חודש הרמדאן, לקדושת דם המוסלמים, ולשעה שבה ישבו החיילים לשבור את צומם בבקשה מריבון העולמים שיקבל את תפילתם, שישמור את מולדתם ושישיבם לבתיהם בשלום.
"אין דבר המצדיק את התקיפה. מבצעיה הם רוצחים, פושעים, מושחתים ומשחיתים, קונספירטיבים ובוגדים, תועים ומתעים, עויינים ושונאים, אווילים וטיפשים. כל רצונם הוא להחריב, מטרתם היא להשחית ויעדם הוא להזיק לאינטרסים של העם (המצרי? הפלשתיני?) והאומה (הערבית? האיסלאמית?). הם אינם מוסלמים ואינם מאמינים, הם אינם מתקוממים ואינם לאומיים. הם גם לא פלשתינים. שכן מי שהורג את אָחִיו אינו מוסלמי, ומי שתוקף את בני עמו אינו מאמין. מי שגורם מצוקה לבני עמו (בהביאו לסגירת מעבר-רפיח), מי שצר על בני משפחתו ופועל לשלול מהם את האור, מזון, תרופות וכל צרכי החיים - אינו מוסלמי, ומי שפועל נגד האינטרס של עמו, מי שמשרת את מטרות אויבו ומשיג את מה שהכיבוש לא הצליח להשיג, אינו פלשתיני...
"מצרים היום אבלה, פצועה, בוכייה, שכולה ונאנחת, הכריזה על אבל על בניה הנאמנים והיא נחושה לתפוס את רוצחיהם כדי לעשות בהם את הראוי להם... פלשתין באופן כללי ועזה במיוחד לא פחות עצובות ממצרים, ולא פחות המומות ממנה. דמעותינו חמות, זולגות בשטף, אנחותינו עמוקות ופצענו מדמם. אנו מנחמים את העם המצרי...ואומרים להם: אל תענישו עַם (עזה) על מה שעשתה קבוצה קטנה, כנופיה בזויה, ואין הבדל אם היא פלשתינית או מצרית. היא בהחלט אינה פלשתינית גם אם חלק ממנה הם פלשתינים, שכן אינם מייצגים את הפלשתינים... אל תאפשרו לגודל הפשע להביא אתכם להעניש את תושבי רצועת-עזה, לסגור את המעבר היחיד שלה אל העולם ולחתוך את עורקי החיים שלה המגיעים ממצרים. אל תמנעו מבני עזה לעלות לחג' למכה, ואל תמנעו מבני עזה המגיעים למצרים להגיע למולדתם. אל תחרימו את האוכל של בני עזה (המגיע דרך נמלי מצרים) שכן אנו עצובים כמותכם, כועסים יותר מכם ונחושים יותר מכם להתנקם ברוצחים. אנו מבקשים מכם להתעלות מעל האירוע, לא להעניש אותנו בעונש קולקטיבי ולא לשלול מעם שלם את מקורות מחייתו. אנא פתחו במהירות את שערי הרצועה ואל תסגרו אותם, כדי שלא ישוב הסבל של תושביה כפי ששרר בעבר... שכן הם אוהבים אתכם ומאחלים לכם כל טוב, הם אינם משלימים עם שום נזק שייגרם לכם ולא יניחו למי שתקף אתכם והזיק לכם. בני עזה ירדפו את כל מי שאשמתו תוכח ויבואו חשבון עם כל מי שפשעו יתגלה. הם לא יכסו פשע ולא יסייעו לעושק ותוקפן.
"אללה, הנביא, המאמינים, אומת האיסלאם, העם המצרי, העם הפלשתיני כולו ובני עזה במיוחד - מנערים את חוצנם מהרוצחים, הפושעים, התוקפנים, הבוגדנים, מבצעי הפשע הנורא הזה. אנו מסלקים אותם משורותינו... וקוראים למצרים לרדוף אותם ולהענישם בעונש החמור ביותר."
במאמר זה מודה הכותב באחריותם של כמה מבני עזה לפיגוע, ומבטא את החשש השורר ברצועה מפני פעולות מצריות דוגמת נעילה של מעבר רפיח וחיסול מנהרות, כדי למנוע יציאת מחבלים לסיני. הוא יודע שהצבא המצרי יעשה זאת ללא היסוס, כי כאשר צבא זה יוצא מכליו הוא פועל "בלי בג"ץ ובלי בצלם", עם הרבה נחישות ובלי שום רגישות. בהחלט עלול להתברר בקרוב כי הקורבן האמיתי של פעולת הטרור הוא דווקא רצועת עזה.
מאירוע זה עולות כמה מסקנות:
- על ישראל לשמר את כוחה המודיעיני והצבאי גם מול מדינות שכנות שיש לה עימהן הסכם שלום.
- הטרור פוגע גם במדינות המעלימות עין ממנו.
- על ישראל לפתוח מיד במסע הסברה שיבהיר כי לא ישראל מטילה את המצור על עזה, בין אם הוא מוצדק ובין אם לאו, אלא מצרים.
- המצב של היעדר השלטון כמו בסיני עלול להשתרר גם בסוריה, שגם בה פועלות כיום מאות קבוצות חמושות.
- על מדינת ישראל לסכל כל פעילות נגד השלטון במרחבי הנגב. שכן אי-אכיפתם של חוקי התכנון והבנייה מהווה תחילת ההידרדרות של שלטון החוק, שסופה עלול להגיע למצב של הפקרות והיעדר חוק. ושאיש לא יאמר: "לנו זה לא יקרה".
