מפעילות האמר קרבי בצאלים נדרשו למלצר בערב פרידה שנערך למפקד בכיר בבריכה בקיבוץ ניר יצחק, הנתון לאיומים מצד עזה. הן פנו לעיתונות, וסיפור השפלתן לכאורה הובא בהרחבה ביום שישי האחרון. הכתבת לענייני צבא של
קול ישראל,
כרמלה מנשה, לא הסתפקה בהצגת העובדות, והוסיפה נופך שיפוטי משלה.
ניחא אם הייתה מתספקת בלציין כי החיילות מילצרו במקום לאמן, אבל כרמלה החליטה לגם לקבוע למאזינים מה לחשוב, וכל זה תוך כדי דיווח: על המפקדים אמרה כי "לא הפנימו שהסמכות מקהה את החושים...מה שמטריד זה שלא הבינו מה לא בסדר". החרה-החזיק אחריה מגיש יומן הבוקר,
יגאל רביד, שהכתיר את המעשה כ"מקומם".
מה שאותי מטריד הוא חוסר האתיקה המקצועית שבדיווח המקומם. כרמלה מנשה ציינה אומנם שיחד עם החיילות עבדו במילצור גם שני עובדי רס"ר, אך מדבריה השתמע כי דווקא משום שמדובר בבנות הן נשלחו אוטומטית לעבודות מטבח. זאת מניין לי? משום שכרמלה לא ציינה שלא חולף שבוע בו חיילים קרביים משמשים כמלצרים.
זה קורה הן בתורנויות מטבח רגילות והן באירועים יחידתיים. פרידה ממפקד היחידה היא אירוע יחידתי לכל דבר, ולרוב נבחר עבורה מקום חגיגי ולא יקר, שבדרך כלל עושה הנחות לצה"ל (לפעמים אפילו חינם) מתוך הערכתו לחיילים ולמפקדים ששומרים על הגזרה.
כחייל קרבי הזדמן לי לא פעם להגיש תקרובת למפקדיי בצה"ל. עשיתי זאת הן בשירותי הסדיר והן במילואים. גם הגשתי, גם מילצרתי, גם הדחתי כלים, גם ניגבתי שולחנות וגם שטפתי את הרצפה, בלי שום פינוקים. התקרובת שמוגשת אינה מעדני מלכים וגם אירועים חגיגיים בצבא משמשים הן לדיונים ביטחוניים ומוסיפים כבוד למורשת היחידה.
אז נכון, זה לא ממש נעים שחבר'ה קרביים עושים תורנויות מטבח וצופים בעיניים כלות בעמיתיהם הג'ובניקים יושבים רגל על רגל ואינם נושאים בנטל, אבל זה כנראה המחיר בלהיות חייל קרבי. בצה"ל כנראה חושבים ששיתוף מסיבי יותר של חיילים עורפיים בתורנויות מטבח יביא לשחיקתם ומעדיפים להטיל את המלאכה על מי שמסונג'ר ממילא – החיילים הקרביים.
השאלה היא היכן הייתה כרמלה כל השנים, ומדוע היא נזעקת כאשר מדובר בלוחמות ולא כאשר בלוחמים?
האם מציעה כרמלה לבטל במחי-יד את השוויון בין המינים ולפטור בנות מתורנויות מטבח? אז קורה פה ושם שמדריכות האמר עושות מדי פעם תורנות מטבח במקום לאמן, אבל קורה כל יום שגם חיילים ממין זכר עושים בדיוק אותו דבר במקום לשבת במארב, להתאמן בירי תותחים או לצאת לניווט. וכי מה מציעה כרמלה, שהקצינים יכינו, יגישו וישטפו בעצמם במקום לפקד על היחידה, או שאולי היא מצפה שהאוכל כבר יגיש את עצמו?
