פצצה-הפצצה: האם אנחנו מוכנים?

בעת התקפת טילים האחריות והטיפול יהיו בידי הרשות המקומית. בוודאי ובוודאי אם וכאשר תהיה התקפה מאסיבית על ישראל במספר רב של מקומות. כשבית יתמוטט על יושביו, אי-אפשר יהיה לחכות לכוחות ההצלה מירושלים. את העזרה המיידית תספק הרשות המקומית. במרבית הרשויות המקומיות זה לא יקרה. מרבית הרשויות המקומיות אינן ערוכות לכך. בתפקידי כיו"ר ועדת הביטחון של עיריית רעננה נחשפתי לנתונים. ברחבי רעננה אין די מקלטים/ממ"דים או מרחבים מוגנים לכל האוכלוסיה. שטח משמעותי מהמרחב המוגן שאותר, נמצא באזור התעשיה וזה לא יועיל לתושבי העיר בשכונות המגורים. מרבית כוחות העזרה - בחורים צעירים יוצאי צבא - שבשוטף מסייעים לתושבי העיר, יהיו מגויסים בעת מלחמה. בערים אחרות המצב אפילו גרוע יותר. המשתמע הוא שיש להדריך ולהכשיר את התושבים עצמם לדאוג לעצמם ולשכניהם בעת חירום ובעת התקפת טילים. יש להכשיר תלמידי תיכון לתת עזרה ראשונה וכל עזרה נדרשת בעת חירום. יש לארגן את התושבים עצמם כך שכל תושב ידע את תפקידו בעת חירום. תושבי יפן מתורגלים לרעידות אדמה, הם יודעים מה עליהם לעשות בעת האסון, לאן להתפנות, היכן ימצאו את יקיריהם אם חלילה הבית ייהרס. כך צריך לפעול גם כאן וביתר שאת. יש לערוך סימולציות ותרגולי אמת שיתנו לתושבים תחושה מה יעברו בעת אסון כדי שהתרגול לא יהיה תיאורטי בלבד. אין מדובר בפאניקה ובהיסטריה, אלא בהתארגנות והכנה מושכלות ונבונות. אם אין אני לי מי לי אמרו חכמים, והדבר נכון שבעתיים בעת חירום ומתקפת טילים. מי שמכין עצמו במועד וברוגע ישרוד בעת צרה.

בנוסף להיערכויות אלו הניתנות לביצוע מיידי, יש להיערך גם בטווח הבינוני והארוך. יש לבנות יותר מתחמים תת-קרקעיים כגון חניות, אולמות, מחסנים, דרכים, קניונים - כל אלו יכולים להיבנות בתת הקרקע ויאפשרו בעת חירום המשך חיים תקינים. במאבקי לסלול את כביש 531 לאורך רעננה והרצליה במנהרה תת-קרקעית ציינתי במפורש, כי בנוסף לכל היתרונות יש לכך חשיבות עליונה ביצירת מרחב מוגן ואפשרות תנועה בעת חירום. זה מה שהציל את הבריטים במלחמת העולם השנייה. זה מה שיכול היה להציל אנשים ופעילות בישראל בעת מתקפה. ההחלטה כולה בידי מנהיגי ישראל לעשות את הנדרש ובמועד. ממשלת ישראל והעומד בראשה חייבים להעמיד את התקציבים הנחוצים. ראשי רשויות מקומיות חייבים להיערך במקומותיהם. אל יאמרו אחר-כך "לא ידענו, הופתענו". במקרה זה אין הפתעה. השריפה בכרמל ואובדן 44 בני אדם הוכיחו לכולנו כמה אנחנו לא מוכנים לעת חירום. ראינו כמה אנחנו פגיעים, וזו הייתה רק שריפה אחת. מלחמת לבנון השנייה ששיתקה חצי מהמדינה והכניסה לפאניקה את החצי השני, הוכיחה לכולנו כמה אנחנו לא מוכנים פיסית ומנטאלית. במקרה של מלחמת טילים שתבוא, והיא תבוא, התפילות לא תעזורנה, והגיע הזמן שנבין כי אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו כי נסים יש רק באגדות.