לכל איש המתעניין במדעי המזרח התיכון, מודיעין ואסטרטגיה, ברור כי אירן שמה לעצמה יעד להיות בעלת יכולת גרעינית צבאית על-מנת לשפר את סיכוייה להנהיג את העולם הערבי בכלל, המזרח תיכוני בפרט.
הנהגת העולם הערבי הייתה במשך שנים נחלתה של האימפריה העות'מנית, אך זו התפרקה בתקופת מלחמת העולם השנייה. מאז אותה תקופה, היריבות על ההגמוניה עוברת מקהיר, אנקרה, דרך ערב הסעודית ואפילו בחלומות של שליטי סוריה. אך בעידן הערבי החדש, נחלשו המדינות הערביות ואירן זיהתה את ההזדמנות.
השיטה מחולקת למספר חלקים; האחד- מאמץ טכנולוגי כלכלי וארגוני להקים את היכולת והתשתית הגרעינית. החלק השני עוסק בהסטה של תשומת הלב הערבית. שמים את ישראל במרכז המטרה כאילו הנשק הגרעיני נועד על-מנת לטפל בישראל. ובצד שלישי מחלישים את המדינות הערביות על-ידי תמיכה בחיזבאללה, בחמאס, באחים המוסלמים ועוד.
שיתוף פעולה מתוחכם בין שני אויבים ישראל שותפה למאמץ הבינלאומי למנוע מאירן את המהלך, אך היא שותפה זוטרה, שכן, ערב הסעודית, מדינות המפרץ ואפילו מצרים במצבה מאוימות פי כמה. אך אין כמו ראש הממשלה להשתמש במשבר לצרכיו. בתקופה בה שביעות הרצון ממנו בשפל חסר תקדים לאור המצב הכלכלי, משתמש ראש הממשלה באיום הביטחוני על-מנת להסיט את תשומת הלב הציבורית.
מכאן שגם שליטי אירן וגם ביבי נתניהו עושים שימוש משותף באיום התקיפה של ישראל והאיום הנגדי לצרכיהם. שיתוף פעולה מדהים בין אויבים.
התקשורת מסקרת בפירוט את מה שאומרים מכאן ומכאן, שהרי זכות הציבור לדעת. עושים כותרות ולכאורה כולם מרוצים. גם בכדורגל, הטוטו רוצה למכור מנויים למהמרים שהרי יש כאן כסף גדול. העסקנים רוצים להראות שהם חשובים ועוסקים בדברים שברומו של עולם ובכך זוכים לפרסום ולמעמד. והתקשורת מסקרת את הכדורגל בפירוט, את מה שאמר שחקן א', בעלים ב', מאמן ג' ואף את מה שגמגם פרשן עילג שהיה מאמן הנבחרת, שהרי זכות הציבור לדעת.
איפה הילד שיגיד בחוצות העיר "המלך עירום"? מה שמוכרים לנו כאן, זה את בגדי המלך החדשים.
