התקשורת בחרה לשכוח את דודו היום (יום ב' 20.8.12), על-פי התאריך הלועזי, לפני 3 שנים, התאבד
דודו טופז בתא המעצר, בעודו צמא לאהבה והערצה שאולי קיווה לזכות לה לאחר מותו. אולם התקשורת הנקמנית בשיכרון כוחה שכחה ממנו ואת בקשתו העיקרית לה התחנן ובגינה השתגע, בקשת האהבה וההערצה. בקשה אשר לה הוא לא זכה ואשר אותה לא הגשים אפילו לאחר שהלך לעולמו.
מעבר לכך, בעוד דמו של דודו היה עדיין טרי, התראיין עורך דינו של טופז אצל
יונית לוי אשר לא אפשרה לו להציג את הפן החיובי שבדודו ואת החרטה העמוקה שהייתה לו בעקבות מעשיו , ובברוטאליות, היא בחרה להזכיר ולהדגיש שמדובר בפושע בעוד גופתו טרם הוטמנה באדמה ואם כן, אז רק מספר שעות בודדות אחר כך.
עדיין לא נמצא לו תחליף מדי פעם אני מציץ בתוכניות הטלוויזיה, כאשר מזדמן לי, ולא חושב שנמצא שם תחליף לדודו. אני רואה מנחים המונחים דרך אזניות אשר מבצעים את תפקידם כמו פקידים, כאשר ההצלחה של אותן התוכניות נובעת בעיקר מאופיין ובזכות ההפקה המוצלחת ופחות מכישוריהם של המנחים שאולי הם נראים טוב, ואולי הם חביבים ונחמדים, אך אינם סוחפים מעצם אישיותם.
תוכניותיו של דודו לעומת זאת היו קודם כל דודו. הוא גם הנחה, גם בידר גם נתן משהו מיוחד מתוכו עם הרבה נשמה ומעולם לא היה מנחה פקיד המבצע פקודות אוטומטיות מלמעלה. לא אשכח איך במשך תקופה ארוכה נהג לומר בעקביות, תוכנית אחר תוכנית, איך שהפעם הולך להיות משהו מיוחד במינו. אתם מבינים? לכל תוכנית הוא התייחס כאילו היא תוכניתו הראשונה והאחרונה ונתן לה את כל הלב ואת כל הנשמה כך שניתן להבין כיצד רתח כאשר קרא על עצמו ביקורות שליליות. הוא משקיע, טורח ומזיע, כמו שלדעתי לא עשה אף אמן בישראל ואולי אף לא עשה אמן בידור בכל העולם ומישהו יושב בביתו על כיסא, רגל על רגל וכותב לעיתון עד כמה דודו שטחי או לא זוכר מה בדיוק, והאמת שזה גם ממש ממש לא משנה. גם ביקורות צריך לדעת לכתוב, וביקורת צריכה להיות בונה ולא ביקורת קוטלת. ביקורת צריכה לבוא מאהבה על-מנת שיהיה בה כוח השפעה, וצריך שתהייה בה התחשבות באדם שהשקיע ואשר אותו אתה בה לבקר. אך מה שחשוב הוא שדודו חימם לבבות והצחיק אנשים ולא שיסע אנשים אחד בשני וגרם להם להשפיל את עצמם כמו בתוכניות מהסוג של "
האח הגדול" ו"הישרדות".
הלקח לא נלמד במקום להפיק לקחים מהטרגדיה של דודו ולהבין שחיי תחרות הינם מזיקים, ממשיכים בערוצי הטלוויזיה לטפח רייטינג, ואף כמעט בכל מחיר, ותוכניות המבוססות על תחרות מציפות את המסך כמו: "האח הגדול", "מסטר שף", "הישרדות" , "
כוכב נולד", "The Voice", "לרקוד עם כוכבים" וכו'. התחרותיות נכנסה לחיינו ומפילה בדיכאון ובשיגעון קורבנות רבים. מה. אי-אפשר לגלות אמנים טובים ללא תחרות? אם שלמה בר אבא או
שלומי לחיאני היו רוקדים מבלי לקבל ציונים ואיומי הדחה זה היה משעשע פחות? אך כך זה בחברה בה אפילו מועמד הנכשל בבחירות מכונה לוזר ואינני שייך לחסידיו של פרס.
לא לתת לתקשורת לנצח לפני שנתיים כתבתי כאן באתר על דודו, לאחר שעברה שנה מפטירתו וקראתי לציבור לא לשכוח למרות החלטת התקשורת למחוק אותו עד כמה שניתן. אני רוצה בכוחי הדל לשוב ולבקש מכם שלא להיכנע לתקשורת. אני רוצה ליידע אתכם שיש אתר מקסים לזכרו: "דודו טופז -
האתר הרשמי" ואפשר למצוא עליו מידע גם בויקיפדיה. למשל הופתעתי לגלות שם כי הוא היה שותף לכתיבת התסריטים של: "רגע עם דודלי", תוכנית שעליה גדלתי העולה בכמה דרגות על תוכניות הילדים של היום, ובכלל הופתעתי לגלות עד כמה הוא השפיע על חיינו מגיל הילדות ועד בכלל.
אתם, אוהבי דודו, תמשיכו מצדכם לצטט אותו בהקשרים שונים לפי העניין כטוקבקים באינטרנט ותמצאו דרכים איך להזכיר אותו בעקיפין, למשל, כאשר ישנו מאמר המדבר על מנחי טלוויזיה או על תוכנית בידור כזו או אחרת, או כשמוזכר עניין מסוים שדודו נהג להביע דעתו עליו, אז אל תשכחו להזכיר זאת לציבור (אך יש להיזהר ולא לעשות זאת על חשבון רמיסתו של מנחה אחר או איש תקשורת אחר, אלא לעשות זאת בכבוד הראוי לדודו ולכם). לא, אינני מתכוון להפוך חלילה את דודו לאליל. פשוט אני חושב שהתקשורת בארץ עשתה לו עוול גדול כמו גם לציבור רחב של אנשים ובעיקר לכאלו שהיו שונים מדודו ב-180 מעלות כמו הימניים והחרדים, והגיע הזמן להשיב מלחמה בכלים חוקיים, כשבמקרה של דודו זה לשמור על צוואתו ולהשמיע אותו, ולשתף את הדור הבא בחוויות העבר שהיו לנו ממנו, שהינן חלק בלתי נפרד מההווי הישראלי של אותה התקופה וכמובן לא לשכוח להמשיך לאהוב אותו כפי שרצה.
תהילים נ"א בחרתי את תהילים נ"א, המתאים מאוד לחודש אלול ואשר פסוקים מתוכו יכולים לדבר אל ליבם של אנשים רבים. אני חושב שפרק תהילים זה היה יכול לדבר מאוד גם אל דודו בימיו האחרונים לו היה נחשף אליו (ומי יודע? אולי דווקא נחשף). זאת הזדמנות להודות לדודו על הטוב שעשה בקריאת תהילים אלו (אשר הורדתי מהאתר של חב"ד) לעילוי נשמתו. ושימו לב לעצמה הרבה של המילים ובמיוחד בעיני הפסוקים: ד', ט',יא'-יג', יח'-יט' . יהי זכרו ברוך.
פרק נא א.לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: ב. בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר-בָּא אֶל-בַּת-שָׁבַע: ג. חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי: ד. (הֶרֶבה) (הֶרֶב) כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי: ה. כִּי-פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד: ו. לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן-תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ: ז. הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי: ח. הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי: ט. תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין: י. תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ: יא. הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל-עֲוֹנתַי מְחֵה: יב. לֵב טָהוֹר בְּרָא-לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: יג. אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל-תִּקַּח מִמֶּנִּי: יד. הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי: טו. אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ: טז. הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ: יז. אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: יח. כִּי לֹא-תַחְפּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה: יט. זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: כ. הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת-צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָם: כא. אָז תַּחְפּץ זִבְחֵי-צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים:
