שלושה חודשים ומעלה שבתו חלק ממנהיגי ארגון נכי צה"ל המתוסכלים מהיחס לו הם זוכים מיושב-הראש ההיסטורי. שלושה חודשים שבתו מול גוף מת – גווייה שאף אחד ממנהיגינו בכנסת לא לוקח אותה ברצינות ולא מתחשב בה - אגף השיקום, שכבר עשרות שנים מתפקד בגדר גווייה שאינה מסוגלת לפעול, אולם מסתבר כי היא מסוגלת להזיק ולהתעמר ב"זכאים" נכי צה"ל.
שלושה חודשים הפגינו מתי מעט עד עשרות, גרמו הפרעות לתנועה שהזיקו לאזרחים תמימים. שלושה חודשים ניסו "מנהיגי" ארגון מתוסכלים למשוך את תשומת לב הציבור, ובפועל, מלבד הבזקי ידיעות קצרות בלי הרבה סימפטיה בתקשורת, עוררו אנטגוניזם ביחס הציבור לנכי צה"ל ולא השיגו דבר לנכים וכנראה לא הצליחו הפעם - בניגוד לפעמים קודמות – להשיג משהו לעצמם.
והנה, לאחר שלושה חודשים מציע להם יוזם "ההסכם ההיסטורי" התלת-שנתי עם משרד הביטחון שהשיג אפס תוצאות לנכי צה"ל, הצעה מפתה במיוחד: הפסיקו מיידית את שביתתכם – כך שלא תמשיכו להביך גם אותי - וביחד ננסה תוך שלושה חודשים לגרום למהפך ולהביא הישגים לנכי צה"ל, ואם במהלך שלושת החודשים לא נשיג הישגים, אזי נצא ביחד לשביתה המונית - עם כל 55 אלף החברים נכי צה"ל. רק דבר אחד שכח היו"ר לציין – עובדה פשוטה שאגף השיקום לא שוכח להזכיר השכם והערב: "ההסכם ההיסטורי" נחתם לתקופה של שלוש שנים עם התניה של שקט תעשייתי בתקופה זאת ומשרד הביטחון לא יסכים לשנות תג אחד מההסכם החתום בגאווה על-ידי כל "מנהיגי" הארגון, כולל אלה שסיימו כרגע את שביתתם.
במקום לזעזע את אמות הסיפים חברים, שלושה חודשים התקיימה שביתה חסרת תכלית מול גוף מת ולא מתפקד - אגף השיקום. במקום לזעזע את אמות הסיפים ולשבות מול הגורמים האמיתיים האחראים למצבם של נכי צה"ל - ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, שר המשפטים, שר החינוך, הרמטכ"ל - אזי שבתו מול השליח חסר רוח-החיים והלא-מתפקד בפקודה ובהוראת הגורמים השלטוניים.
במקום לצאת נגד המוסדות השלטוניים האחראים ישירות לשליחת לוחמים לשדות המערכה, בלא לקחת כל אחריות לפציעתם, יוצאים ושובתים נגד הגורם שאינו יכול לשמש אפילו כ-ש"ג, למרות שתמיד מציבים גנרל לא מתפקד, לא מקצועי, לא מבין ולא יודע בראשו כתחנת ביניים עד תפקידו הבא.
חברים, "מנהיגים" כושלים כאלה של ארגון נכי צה"ל, גם כדורי ויאגרה לא יזקפו את קומתם השחוחה והמידלדלת, ולא עקב פציעתם, כי אם עקב אישיותם.
