לפני שבע שנים הגיעו לעיר אריאל באישון לילה תושבי היישוב נצרים שנעקרו מבתיהם בגוש קטיף. בקמפוס של המכללה המתינו להם בשעה רבע לחמש לפנות בוקר ראש העיר רון נחמן ויגאל כהן-אורגד נגיד המרכז האוניברסיטאי.
איציק ואזנה, חבר המזכירות של נצרים, טוען שבאותם רגעים, בקבלת הפנים החמה באישון ליל, הוקם גרעין נצרים באריאל. ההחלטה להישאר באריאל לא התקבלה מיד, וגם לא על דעת כולם. כשישים אחוזים מהתושבים היו בעד הקמת יישוב חדש בחולות חלוצה. כארבעים אחוזים הצביעו בעד השתקעות כקהילה תורנית באריאל. מכיוון שהרוב לא רצה לכפות את דעתו על המיעוט, הוחלט שיוקמו שתי זרועות קהילתיות של היישוב. במסיבת הפרידה שהתקיימה ערב ירידת המשפחות הראשונות שבחרו בחלוצה ליישוב הזמני, הגדירה אחת התושבות את הפיצול של נצרים כלידה מפתיעה של תאומים.
קהילת נצר אריאל מונה היום כשמונים משפחות לאחר שעשרות משפחות מכל רחבי הארץ הצטרפו לקהילת העקורים. בתי הקבע של הקהילה כבר נבנים בקרבת מקום. רבות מהמשפחות שהצטרפו עם השנים שוכרות דירות ברחובות סמוכים אבל מרכז הקהילה הוא עדיין מתחם של קרוונים, שנראה למתבונן מהצד כמאחז בתוך עיר.
איציק ואזנה מנהל היום את המדרשה ובית המדרש שהקימו תושבי נצרים עבור הסטודנטים במרכז האוניברסיטאי שבעיר. כשפורסמה תוכנית ההינתקות הוא הפך לאחר הפעילים הבולטים במבצעי 'פנים אל פנים' שהתקיימו כחלק מהמאבק. במסגרת פעילותו הוא גם ניסה לגוון את קהל המפגינים באירועי המחאה שהתקיימו מול הכנסת ולארגן אוטובוס של מפגינים מאשקלון שיביא גם קהל מסורתי. מגוש קטיף הוא יצא חדור מוטיבציה למשימה נוספת ומצא אותה באריאל. שבע שנים אחרי העקירה הוא עדיין מתגורר בקרוואן קטן עם אשתו ותשעת ילדיו, אבל גדוש בסיפוק של עשייה חברתית.
מהלך אחד מעיב מעט על השתלבותם של אנשי נצרים באריאל. לאחר שבע שנים שבהן יצאו ילדיהם ללימודים בבתי ספר תורניים מחוץ לעיר, חברי הקהילה עומדים לפתוח בחודש הקרוב בית ספר חדש באריאל. כדי לחסוך תהליכים ביורוקרטיים הם אימצו בית ספר פרטי קיים של עמותה חרדית בשם 'למען אחיי' שעמד להיסגר, והפכו אותו לתלמוד תורה שבו כיתות נפרדות לבנים ולבנות. פתיחת בית הספר התורני החדש מדאיגה מאוד את אנשי קהילת 'שבות אריאל', הקהילה הדתית-לאומית הוותיקה בעיר, ששולחת את ילדיה לבית הספר הממ"ד היחיד שקיים היום באריאל. הממ"ד של אריאל אינו גדול. 180 תלמידים בסך הכול. כיתה בכל מחזור. ההורים שם חוששים שבית הספר של קהילת נצרים יפגע בבית הספר שלהם. בניגוד ליישוב שיכול להתפצל ולהוליד שני יישובים חדשים, בית ספר שאין לו מספיק תלמידים עלול להיסגר.
