יש לי טענות לא מעטות לכתובתו של ההון הגדול על תרומתו לזיהום המופקר של הטבע ובדרך ההתנהלות הלא אחראית כדי למקסם רווחים, כאילו יש רק היום ואין מחר.
טרם עריכת חשבון, שיש לי עם ההון, ויש לי, אני מבקש לערוך חשבון עם עצמנו, במה אנחנו האזרחים יכולים לתרום כדי לשמור על הדבר היקר שנקרא טבע.
במכולת וגם ברשתות לממכר מזון אנחנו קונים מצרכים עטופים בפלסטיק. קונים ככר לחם ועוטפים בשקית פלסטיק, אנחנו רוכשים חלב בשקית פלסטיק ועוד מוסיפים שקית לשקית כדי להגן על עצמנו מפני רטיבות. אנחנו נכנסים לירקן וקונים עגבניות ומלפפונים, תפוחי עץ ואגסים ואורזים לנו הכול בשקיות פלסטיק, להם מוסיף הירקן עוד שקית פלסטיק גדולה לאחר השקילה.
ואולי עדיף במקום שימוש בשקיות פלסטיק, שנבוא מצוידים בשקית בד ונימנע מ"תרומתנו" לזיהום, כשאנחנו זורקים לאחר שימוש את שקיות הפלסטיק לזבל.
לשלל שקיות הפלסטיק - שזרקנו ללא חשבון כאילו יש רק היום ואין בכלל מחר, מחר לנו ומחר לדורות הבאים - יש תרומה משמעותית לכך, שאנחנו כחברה אחראים, שהשנה כילינו את המשאבים הטבעיים טרם עת.
אשראי של 131 יום המשאבים הטבעיים שכדור הארץ מייצר בשנה אחת, אנחנו כילינו השנה ב-234 ימים. אנחנו חיים ב-131 ימי חריגה רק השנה. גידול של 36 ימי חריגה לעומת השנה שעברה. גידול של 50 ימי חריגה לעומת לפני שנתיים. השנה אנחנו אחראים על אשראי של 131 ימי נזק, שנגרם לדבר היקר ביותר שיש לנו - כדור הארץ. אנחנו מנצלים את אוצרות הטבע המתחדשים על מה שהם עשויים לעשות בשנה הבאה.
ברור לי, שהריסון שניטול על עצמנו באי שימוש בשקיות פלסטיק, מהווה יותר תרומה תודעתית מאשר מתן תרומה ממשית, שעשויה לחלץ את כדור הארץ מהמצב הקשה בו הוא נתון. חשוב שנעשה את המעשה הפעוט, גם אם תרומתו - תרומת הפרט - היא זעירה, כך יעשה תעשיין שתרומתו גדולה יותר וכך יעשו במישורי תכנוני תעשיה ארציים.
עלינו להתמודד עם מה שאנחנו כחברה גורמים על-ידי ריקון משאבי הטבע, שעובר בשנים האחרונות האצה משמעותית ומסוכנת. הימנעות משימוש באוקיינוסים של שקיות פלסטיק וזריקתם לפחי האשפה זו פעולה, שמוסיפה את חלקה לנזק הבלתי הפיך שנגרם לדבר היקר ביותר שיש לנו - כדור הארץ.
אנחנו כחברה חייבים להיות מודעים לכך, שיש פער בין פוטנציאל יכולת ההתחדשות של המשאבים הביולוגיים לעומת צריכת המשאבים הביולוגיים הריאלית.
אומנם כדור הארץ התברך ביערות טרופיים ובשלל אוצרות, הממתנים במעט את פעולות ההרס - שאנחנו כחברה יוצרים ואת תהליכי ההרס הנובעים מההתחממות העולמית - אך נדרש מכל אזרח לנווט את התנהגותו בטבע עם מודעות סביבתית. הימנעות משימוש מופרז בשקיות פלסטיק והטמנתם באדמה לאחר שימוש, זו פעולה זעירה במסע להגנה על כדור הארץ. חשוב שנאמץ את ההימנעות מהשימוש בהן.
מצער, שאנחנו מתייחסים לטבע כאילו אין מחר, אבל יש מחר ויש מחרתיים המיועדים לנכדינו ולנינינו. חשוב שלא נשאיר להם את כדור הארץ במצב, שהוא לא יוכל לענות על כל הצרכים האנושיים ולא יוכל לספוג את כל הפסולת שהאנושות מייצרת.
