שיעור הפיצוי בגין עוגמת נפש

יש ונזק רב נגרם בגלל ליקוי, שתיקונו קל - כשיודעים לתקנו, ויקר - כשלא יודעים מה מקורו ואיך לתקנו. לדוגמה: קצר חשמלי שתיקונו יכול להיות זעום, עלול לגרום לנזק רב. דוגמה נוספת, השכיחה בדירות חדשות היא, כמובן, ליקויי איטום. יכול להיות מוקד של חדירת רטיבות לדירה, הגורם ברציפות לאורך שנים לחדירת רטיבות, ואף שיודעים היכן מצוי המקור לליקוי - קיימים לגבי אופי התיקון חילוקי דעות בין מומחים. מדובר בחלון, בו האדן (משיש) לא חודר לקיר, ולאחר כל עונה גשומה בה מחדיר הקיר רטיבות לדירה - נעשה ניסוי נוסף לסתום את המרווחים בסיליקון או בחומרי איטום אחרים, שוב ושוב, עד שהתביעה מסתיימת, או הדירה נמכרת, או התובעים מתרגלים או מתייאשים, והקבלן - מנגד - הצליח להתחמק (בעזרת המומחה שמטעמו שדבק בסיליקון כפתרון) מביצוע תיקון פשוט יחסית ואף זול; כל מה שהיה דרוש הוא להחליף את אדן החלון... הנוהג לגזור את הנזק הלא-ממוני כאחוז מסוים מעלויות התיקונים - אינו משקף כלל את הבעיה האמיתית, אף שנוהג זה לעתים כן משקף, וצריך להתייחס למקרה ולנסיבותיו. בפסקי דין רבים מקובל לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש כאחוז קבוע מהפיצוי הנפסק. יש בשיטה זו חסרונות רבים: אי-התחשבות בכמות הליקויים שבוטלו במהלך התביעה, והתעלמות מקיומם של ליקויים שתיקונם זעום ונזקם עצום. ראה להלן דבריו של השופט חגי ברנר, בית משפט השלום בתל אביב, בת"א 12831/06 נתן ברון נ' יהושע הירש (פורסם במאגרי נבו):

• "עגמת נפש
  42. אין ספק כי נגרמה לתובעים עוגמת נפש רבה בשים לב לטיבם של הליקויים הנסתרים, וחומרתם הרבה. ראה למשל ת"א (חיפה) 629/93 ברזילי מנשה ואביגיל נ' שיכון ופיתוח תק-מח 2000(3), 331 ,עמ' 346:
  "למעלה מעשור חלף מאז רכשו התובעים את הדירות וציפו ליהנות, באופן טבעי וסביר, מדירותיהם ומרכוש משותף הבנויים במקצועיות ובמיומנות ראויים וכלשונו של כב' השופט ו.זילר: "דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו ומרכז חיי בני משפחתו. זהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינה לכן משמעותית מאוד" (מצוטט ב-ת.א.(י-ם) 875/89 מוגדסי יהודה נ'"רסקו", תקדין-מחוזי כרך 855 (2)91)."
  כבר נפסק לא פעם כי פגיעתם הרעה של נזקי רטיבות עולה על פגיעתם של ליקויים אחרים:
  "אולם בצדק קבעה השופטת המלומדת כי: 'אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמה הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים... אין זה תפקידו שלרוכש דירה לחפש את מקור חדירת המים ולתקנו. זה תפקידו של הקבלן, וכל האחריות חלה עליו, לבנות את הבנין באופן אטום לחדירת מים, ולתקן מיד, וכיאות, כל ליקוי בבניה,שמחדיר מים. כל ליקויי הבניה מתגמדים לעומת חדירת מים לדירה, לעניין הסבל ועוגמת הנפש... במשך תקופה ארוכה חיו התובעים ומשפחתם בתוך רטיבות, כשהם סובלים סבל רב'.... חברה קבלנית צריכה לצפות, כי מסירת דירה לקויה ודולפת, ואי תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה, יסבו לרוכשים סבל ועוגמת נפש."
  ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס פ"דמו (2) 60, עמ' 64-65.
  אמנם, דברים אלה נאמרו ביחס לחברה קבלנית, אך הם יפים גם לגבי אדם רגיל, המוכר דירה שיש בה ליקויי רטיבות.
  זאת ועוד, לשם פתרון הבעיה, נזקקו התובעים לשכור שרותיהם שלמספר בעלי מקצוע ומומחים, לטרוח רבות ולבזבז את זמנם.
  בשים לב לטיבם של הליקויים והיקפם הרחב, יש להעמיד את פיצויי עגמת הנפש על סך של 15,000 ש"ח."