התשובה האמיתית והבלתי מתפשרת לטרור בכלל ולטרור הערבי והפלשתיני בפרט: להפסיק לעשות עסקות עם האויב הטרוריסטי. כשגורמים בכירים מעורבים בעסקים פרטיים עם האויב, וכשמדינת ישראל מעורבת בכלכלה הפלשתינית בהיקפים של מיליארדים - אי-אפשר לנצח את הטרור.
בספר החשוב 'והרשות נתונה', פרי מחקרו של רונן ברגמן, נחשף קצה הקרחון של אנשי עסקים ישראלים, שעושים עסקים עם הרשות הפלשתינית. למשל, מוזכר קוקו עובדיה, המכונה גם עבדאללה. עובדיה, כבעלים של חברת 'שפר את לוי' להובלות דלקים, הגדיר את עסקיו כך: זה תענוג לעשות עסקים עם הפלשתינים. קוקו גם התגלה כמי שזכה להסיע את המהמרים לקזינו יריחו, באמצעות חברת הסעות שהקים במיוחד לצורך כך, ושמה: 'סנצ'ורי 21'.
חברת 'שפר את לוי' מככבת כמובילת דלקים לשטחים, אך לא לבדה, גם חברת 'יפתח' עוסקת בתחום. אלי מוטעי, כמנהל חברת 'יפתח', הגדיר גם הוא את התענוג לעשות עסקים עם הפלשתינים: "אנשי 'דור אנרגיה' הם הכתובת האמיתית בנושאי אנרגיה.
שמואל דנקנר (הבעלים של 'דור אנרגיה') הוא זה שבנה את היחסים עם הפלשתינים". הוא מעיד שחלק משמעותי מהעסקים הישראלים עם הפלשתינים הוא גם אתנן לבעלי השררה הפלשתינים.
חוץ מ'דור אנרגיה' כמונופול עסקי ברשות הפלשתינית, מככב בעסקים הישראלים עם הפלשתינים גם מפעל 'נשר' למלט. כל הקבלנים הפלשתינים חייבים לקנות מלט של 'נשר'. 'נשר' מכרה על-פי הספר 1.2 מיליון טון מלט בממוצע בשנה, כ-18 אחוזים מתוכם לרשות. 'נשר' הרוויחה מהעסקה בין 50 ל-60 מיליון דולר.
יבואן סיגריות ישראלי, מספר כי יוסי גינוסר היה איש מפתח בעסקות כלכליות ענקיות עם הפלשתינים. אותו יבואן שסירב לעסקות אלה, חושב שההסכם עם הפלשתינים עלול לגדל לידנו מפלצת כלכלית, בה יכתיבו מונופולים את הטון, לרעת אנשי העסקים מישראל.
חשש לישראלים המבקרים בקזינו ביריחו הקזינו ביריחו צמח כיוזמה ראשונית של קבוצת אנשי עסקים ישראלים, ובהם
בצלאל מזרחי, ראובן גבריאלי, עזרא טיסונה ואחרים. הם הראשונים שהשקיעו והראשונים שנשלחו לדרכם לאחר המקדמה. בסופו של דבר הופעל הקזינו ביריחו על-ידי קבוצת 'קזינו אוסטריה', שלה היה מנהל שיווק ויחסי חוץ ישראלי ושמו רוני האן. הוא האיש שלזכותו נזקפה ההצלחה האדירה של הקזינו. הוא הגיע לקזינו בהמלצת הפרסומאי משה תאומים. כשנשאל רוני האן האם
שמעון שבס היה נציג הבעלים, והאם חלק עימו משרד ומזכירה בנציגות של 'אואזיס' ברמת גן, הוא העדיף לא להתייחס לכך.
את האבטחה הפנימית בקזינו ביריחו ריכזה החברה האוסטרית,
בייעוץ של אנשי שב"כ לשעבר. את ההסעות לקזינו התחננה לבצע חברת 'שרון טורס', אך הפסידה למיודענו קוקו עובדיה, שהפעיל את ההסעות באמצעות חברת 'סנצ'ורי 21'. המאגר הממוחשב של אלפי שמות ופרטי זיהוי של ישראלים בקזינו ביריחו עורר לא מעט חששות בקרב גורמים ביטחוניים ישראלים. הסכנה הייתה שימוש במאגר הזה לטובת מטרות שאינן קשורות בהכרח רק בכסף.
רומנים פורחים בין עבריינים משני הצדדים מקור בכיר מאוד בנציגות הבנק העולמי בישראל אומר כי הפלשתינים העשירים הם כאלה שעבדו בעבר עם ישראל ו
יש להם קשרים עם גנרלים לשעבר בצה"ל ובכוחות הביטחון הישראלים ובמינהל האזרחי הישראלי. כל אלו יצרו חברות ומשתפים פעולה. שיתוף הפעולה הזה כל-כך לא בריא לכלכלה הפלשתינית ולכלכלה והישראלית. כל מי שרוצה לעשות עסקים ברשות, חייב שיהיה לו מסייע בהנהגה של הרשות או איזה גנרל ישראלי בדימוס עם קשרים נכונים.
על-פי גורם בכיר במשרד האוצר הישראלי, מדהים איזה רומן פורח מתקיים בין עבריינים משני הצדדים. גיהינום של דו-קיום - כך בגניבות רכבים, וכך בזיוף קבלות. כך גם העלייה התלולה בדרישה לכלי נשק, במספר ובקליבר, והביקוש הגבוה לכך בשטחים בהם שולטים הפלשתינים, הפכו את בסיסי צה"ל למטרה מועדפת על עבריינים יהודים ובני מיעוטים ששירתו בצבא. כלי נשק רבים מאוד שימשו בסופו של דבר להרג יהודים. כך היה, למשל, במקרה חטיפתו ורציחתו של החייל נחשון וקסמן. כך היה בחשיפת הכנופייה של ז'אן פייר אלרז, או אלבז, שבין השאר גנב נשקים גם מנשקיית 'מנרה' ואף רצח לצורך כך את הקב"ט יצחק קברטץ, והעביר אותם לידי מוחמד אבו-בכר מכפר סאלם, ואלה היו נמכרים לגורמי טרור או לאנשי המנגנונים הפלשתינים.
כך גם נתפסו סוחרי הנשק הגנוב האחים רועי וסלע עמר מאדורה ויחד עימם האחים משה ונדב כהן מתלם, כשעימם חבר בכנופייה איש משרד החוץ ורס"ן (במיל.) בשם עודד מולאי. כך גם נתפסה כנופיית סעיד ביראני מדאלית אל-כרמל. סעיד הוא חובש צבאי ממוצא דרוזי שאף שירת במילואים בעת תפיסתו ומעצר כנופייתו.
יעד הייצוא התעשייתי השני של ישראל עזרד לב, בספרו המדהים 'בתוך הכיס של הראיס', מתאר בפרוטרוט את מעורבותם של מנהיגים מן האזור, בנקאים שווייצרים, מזכירים צבאיים וראשי לשכה, אנשי ביטחון בכירים ואילי הון, בעסקים אפלים עם הפלשתינים.
מרטין שלאף מתואר כדמות מפתח בעסקים אלה. הוא הדמות מאחורי "הקבוצה האוסטרית" שמימנה את קזינו יריחו. והרשימה היא רק קצה הקרחון.
היקף סחר החוץ והעברות הכספים בין ישראל לרשות הפלשתינית, הוא שמו של מחקר מטעם הכנסת, מרכז מחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי. חתומים עליו הכלכלן תמיר אגמון ועמי צדיק, כמנהל המחלקה לפיקוח תקציבי. המחקר קובע כי סחר החוץ של הרשות הפלשתינית הוא חלק ניכר מהתוצר שלה, והסחר עם ישראל, הוא עיקר סחר החוץ שלה.
ללא יהלומים, מסכם המחקר המקצועי הנ"ל, הרשות הפלשתינית היא יעד הייצוא התעשייתי השני של ישראל, לאחר ארצות הברית. ישראל גם מייבאת מהרשות הפלשתינית, אך בהיקפים זניחים יחסית. על-פי מסמך רשמי של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, היקף הסחר בין הרשות הפלשתינית לישראל, מגיע ל-15 מיליארד שקל וצפוי לגדול ל-17 מיליארד שקל.
'גלובס' מספר על אנשי עסקים ישראלים הנהנים מאוד ועושים הון מסחר עם הפלשתינים, ביניהם: 'ארומה לייף', בבעלות חלקית של סא"ל (במיל.) יואל גרינבוים. מותג אופנת הגברים 'ברברוס', בהנהלת יוסי ג'נודי. 'עדן קינוחים' למעדני חלב בבעלות חלקית של נאור ברזני. ד"ר
אלי פישר המוכר לעזה תרופות עיניים. נעלי 'ד"ר קומפורט', בהנהלת הזכיין משה ברמן. וכן תעשיות שמעוני. אלה רק חלק מהמשקיעים הישראלים שהוזכרו בשמותיהם כעושי עסקים עם הפלשתינים ורואיינו כממליצים נלהבים על כך.
רדיפת בצע מסוכנת של מדינת ישראל לכן אין להתפלא מדוע מדינת ישראל וראש ממשלתה
בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל
סטנלי פישר ביקשו מקרן המטבע הבינלאומית מאה מיליון דולר, למניעת קריסתה הכלכלית של הרשות הפלשתינית.
יש בכך מענה לשאלה: מדוע נמנע מאזרחי ישראל הניצחון המוחץ והסופי על הטרור הפלשתיני בעזה ובגדה המערבית, ומדוע מדינת ישראל איננה מאפשרת לצה"ל לנצח את הפלשתינים ואת ארגוני הטרור הפורחים שלהם? מדוע הטרור האיסלאמיסטי והערבי-פלשתיני הרדיקלי משגשג בתוככי ישראל ומסביבה?
התשובה היא פשוטה:
כסף. רדיפת בצע של מדינת ישראל ושל רבים מאנשי העסקים שלה, שחלקם נמנים על הצמרת הביטחונית בדימוס. מדינת ישראל ואזרחיה המתעשרים מושקעים בהיקפים של מיליארדים ברשות הפלשתינית ובכלכלה הפלשתינית. זו השקעה שהיא הימור קטלני, לנוכח המזרח התיכון החדש האיסלאמיסטי המתפתח בתוכנו וסביבנו. זו השקעה שהיא הימור קטלני, כי הכלכלה הפלשתינית קורסת עקב שחיתות ותלות בכלכלה הישראלית. זו השקעה שהיא הימור על חיי אדם - כיוון שהיא מסרסת את מדינת ישראל וצבאה במאבק לניצחון על הטרור מבית ומחוץ.
השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. השוחד הפלשתיני מחסל כלכלית את הפלשתינים עצמם, ובכך מקרב אותם לקיצונים איסלאמיסטים ולקיצוניות איסלאמיסטית, שתתוגבר עקב קריסה כלכלית פלשתינית. השוחד הפלשתיני מעכב ומונע את מדינת ישראל מניצחון על הטרור, ולא זאת בלבד, אלא שאותם עסקים עם שטן הטרור, בדמות הרשות הפלשתינית וחמאס, מאפשרים להם להתעצם בנשק וברוח שנאה ומלחמה.
עד מתי נאפשר לשחיתות לחסל את כולנו? מתי נתעורר?