העיתון
ידיעות אחרונות דיווח אתמול (5.9.12) לקוראיו כי הוגש כתב אישום נגד ראש צוות המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) על כי בהיותו ברכב ממשלתי נהג בכביש הערבה במהירות של 160 קמ"ש, במקום שמותר לנסוע במהירות מרבית של 90 קמ"ש. ברור וידוע הוא כי אזרח שהיה עובר עבירה דומה לא היה זוכה לידיעה כזו בעיתון - כשם שידיעה על כלב שנשך שוטר לא הייתה זוכה לסיקור עיתונאי כלשהו.
אכן ראוי להעמיד את איש המח"ש לדין וראוי להחמיר בעונשו. מצופה מעובד ציבור בכלל ומהמשרת במערכת אכיפת החוק בפרט, לנורמות התנהגות תקינות ונאותות.
העיתון ביקש לחדד את חומרת המעשה של איש המח"ש והביא את התייחסותו של מיקי הראל על המקרה, שלא חסך במילים כדי להוקיע את המעשה, באומרו, בין היתר, כי איש המח"ש "רמס את החוק במודע וברגל גסה, תוך ניצול ברור של תפקידו".
יש להצטער על כי מי שרמס לא רק את החוק, אלא גם שני אזרחים, מטיף באמצעות העיתון לערכים, למוסר ולשלטון החוק.
לטובת ידיעות אחרונות כדאי להזכיר כי מיקי הראל היה שוטר במשטרת-ישראל. בהיותו בתפקיד, תקף יחד עם אחרים שני אזרחים עד כדי כך שהאזרחים נחבלו חבלות של ממש. לאחד מהם אף נשברה ארובת העין ונגרם קרע בגב האף. מיקי הראל לא הסתפק באלימות קשה זו, אלא כאחד היודע רמיסת החוק מהי, הדיח את המתנדב מהמשמר האזרחי, שהיה עימו, למסור עדות שקר. מיקי הראל הורשע בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים.
ההתייחסות - דווקא מעבריין מורשע? ראוי לציין את דברי שופט בית המשפט העליון
אדמונד לוי על מיקי הראל, בעת שדחה את ערעורו על שנת המאסר שנגזרה עליו בגין העבירות החמורות הנ"ל: "אדם שהופקד על שמירת החוק ומניעת אלימות, ונטל חירות לעצמו, בתוקף תפקידו ותוך ניצול הכוח שניתן לו, לשלוח ידיו במעשים קשים ואלימים, ובהמשך אף לנסות ולהטות את הדין במרמה ובכחש. מעשיו אלה... הפקיעו מידיו, כך להשקפתי, כל תרומה שתרם לחברה בתפקידו כשוטר" (רע"פ 4059/09 מיקי הראל נ' מדינת ישראל, 21.5.2009).
עורך ידיעות אחרונות הנכבד, לא מצאת אדם אחר שיתייחס לידיעה על השוטר שנשך כלב, היינו - על איש המח"ש שביצע עבירת תנועה? רק את מיקי הראל? נראה לך שהתייחסות של עבריין מורשע שנחקר במח"ש היא הראויה?
ניתן להבין את האינטרס של העיתון להצדיק את הידיעה ה"חשובה" על איש המח"ש שנהג במהירות מופרזת, באמצעות טיעונים על חשיבות הציות לחוק על-ידי מי שמופקד על אכיפתו. אבל מדוע לפנות דווקא לאחד שעשה מעשים חמורים פי כמה וכמה בהיותו איש ששירת ברשות לאכיפת החוק? האין גבול לחוצפה ולצביעות?
