היעלה על הדעת שלא דבק קלון במנהיג בכיר אשר נשבע אמונים למדינה אולי יותר פעמים מכל אדם אחר, ואשר הורשע בהפרת אמונים? והרי הפרת אמונים, בייחוד על-ידי איש כל כך בכיר, אינם שפעת, וגם לא נזלת, אלא סרטן, סרטן מסוכן.
איש כל כך בכיר שהורשע בהפרת אמונים, לא רק שדבק בו קלון אלא הקלון עוטף אותו ואופף אותו מכל הכיוונים. רק בירושלים, עיר הקודש הנמצאת רק כמה עשרות ק"מ דרומית מזרחית לחירייה, יכול אדם שהורשע בהפרת אמונים לומר לשופטים בגמר הטיעונים לעונש כי הוא מקווה לצאת מבית המשפט עם ראש מורם. איזה ראש מורם יכול להיות לאדם כה בכיר שהורשע בהפרת אמונים?
אבל אנו חכמולוגים, וברוב חוכמתנו קישרנו את מושג הקלון עם עולם המעש, חיברנו את מושג הקלון עם שלילת רישיון הנהגה, ועם שלילת תנאים חומריים שונים להם זוכים בכירים לאחר תום כהונתם, ובכך סיבכנו את עצמנו, סיבכנו את הפרקליטות וסיבכנו את בית המשפט בציפייה מהם להחלטות שאין הם מוכשרים לקבלן, וממילא גרמנו להם לחטוף ביקורת נוקבת מהציבור על כל החלטה שיחליטו. ומה שהכי חמור, לקחנו את המושג קלון אשר כל איש ציבור המורשע בפלילים צריך לשאתו על גבו עד יומו האחרון, וחיברנו אותו אל עולם החומר, תוך הזנייתו ותוך הפיכתו מערך מוסרי, לסחורה עוברת לסוחר במסגרת מקח וממכר פוליטי/משפטי.
במסגרת אמירה של החברה היעלה על הדעת שאיש אשר יודיע לבית משפט שממילא אין בכוונתו לנהוג, יימלט משלילת רישיון? ודאי שלא, האם נחפש אצל מורשע בעבירת תנועה כוונה ספציפית לנהוג? או שמא נניח שמי שנהג במרבית חייו הבוגרים מן הסתם יחזור להגה, אלא אם נשלול לו את הרישיון? כאשר נעברת עבירת תנועה חמורה, מעבר לקנס, מעבר למאסר יש אמירה חברתית נוספת, "אנחנו לא מוכנים לראות כאלה נהגים על הכביש", כך גם בתחום נקיון הכפיים של עובדי/נבחרי ציבור. שלילת רשיון הנהגה ממנהיג שחטא בפלילים לא יכולה להיות תלויה בתוכניותיו, או בויתורים כאלה או אחרים מצידו, אלא היא מחויבת במסגרת אמירה של החברה, כי אנשים כאלה אין להם מקום בהנהגה, למשך אותה תקופת "גלות" שקצב בית המשפט.
והזכרנו קודם שמדובר בסרטן, אבל כפי שכולנו יודעים, יש גם רמות רבות של סרטן. יש סרטן שאפשר להגיע איתו עד 120, יש סרטן שאפילו את הלילה לא ניתן לעבור איתו. וכאן שוב קשרנו את ידי השופטים. כיום עליהם לבחור ביו שתי חלופות – חלופת הקלון, אשר השלכותיה מרחיקות לכת לגבי איש ציבור, והחלופה השנייה של העדר קלון, המתפרשת באופן שגוי ומזיק כהעדר הרשעה, וראש מורם.
ודרושה לנו סקאלה רחבה הרבה יותר של אפשרויות בשלילת רשיון הנהגה. לו יכלו השופטים לשלול רשיון הנהגה, לשנה, שנתיים או שלוש, ובמקביל לשלול זכויות כספיות או שוות כסף לתקופה מקבילה, הם היו יכולים להתאים את אורך השלילה לעוצמת העבירה, לעומקה ולרמת הסכנה מאותו סרטן, וכך היו יוצאים מנהיגים מפירי אמונים מבית המשפט עם ראש מורכן, עם עונש מידתי על-פי החלטת השופטים, ועם שלילית רשיון הנהגה המידתית לעומקה של העבירה.
