לאקדמיה הישראלית יש עדנה והיא פורחת ומשגשגת. אף שאינה רווחית וגירעונותיה גדולים - מתדפקים על דלתותיה רבבות סטודנטים הרואים באמצעותה את עתידם. חרף השפע הזה, יש רק שלושה מוסדות להשכלה גבוהה הנהנים זה שנים ממוניטין עולמי: האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון בחיפה ומכון ויצמן ברחובות. כבר שישה עשורים תמימים מככבים השלושה בצמרת הטבלה האקדמית הנבחרת, בעוד כל השאר נשרכים הרחק מאחור. שלושתם הם גם הוותיקים שבבתי האולפנא הגבוהים בישראל וכל אלה שמשתרכים אחריהם עדיין לא הצליחו להגיע אל הפסגה המיוחלת שלהם.
אוניברסיטת תל אביב, שהיא הגדולה באוניברסיטאות ישראל, צועדת במקום הרביעי ברשימת הבכירים, אך עדיין רחוקה מדי מן הצמרת האקדמית. מים רבים זרמו בירקון המעופש מאז שבית הספר למשפט ולכלכלה, ביחד עם הפקולטה למדעי הטבע שבאבו כביר, כוננו אוניברסיטה לשמה, אבל פחות או יותר "על חשבונה" של האוניברסיטה העברית בירושלים. מייסדה והרוח החיה שלה, ג'ורג' וייז, הצליח לעשות בה, בערך, מה שעושה היום, בהצלחה לא-מבוטלת, איל ההימורים
שלדון אדלסון בעיתונו המשגשג "ישראל היום. תמורת פיתוי כספי הוא הצליח למשוך ל"בייבי" שלו ממיטב הכישרונות של הסגל האקדמי בירושלים, בדרך דומה לזו של אדלסון, שרכש עיתונאי-צמרת מיומונים ותיקים ובתנאים מפליגים. תחילה פסחו, אומנם, המרצים הירושלמיים על שני הסעיפים ודילגו בהרצאותיהם בין עיר הבירה לתל אביב, עד שבסופו של דבר קבעו את משכנם בצד התל אביבי השמן יותר.
יחס חורג
ובכל זאת, על-אף הממון הרב שהושקע בה ובסגל שלה - לא הצליחה אוניברסיטת תל אביב להעפיל לפסגה. במשך שנים רבות הייתה הרמה האקדמית של האוניברסיטה העברית גבוהה לאין ערוך מזו שלה. עד כדי כך הגיעו הדברים שסטודנטים תל אביבים, שביקשו להתקבל בירושלים, התקבלו בה רק בתנאי של הפסד שנה וחזרה על שנת הלימודים שלהם בתל אביב. הדברים התייחסו במיוחד לפקולטות סלקטיביות, כמו רפואה, מתמטיקה ומדעי הטבע, ובמידה פחותה במשפטים, כלכלה וספרות, שנותרו עד היום מובילים ברמתם.
אחרי האוניברסיטה התל אביבית קמה ברמת-גן אוניברסיטת בר-אילן, תחילה כבית-אולפנא של המפד"ל ושזכתה בראשיתה ליחס חורג בשל רמתה הנמוכה יחסית. במרוצת שנותיה הראשונות התקבלו אל בין כתליה רק סטודנטים דתיים ורק בהמשך הזמן נפתח הצוהר שלה גם לסטודנטים חילונים. כיום תופסת האוניברסיטה הזו את המקום ברשימת האוניברסיטאות המוכרות בישראל.
במרחק די ניכר אחריה ניצבות אוניברסיטת בן-גוריון שבבאר-שבע ואוניברסיטת חיפה. לזכותן של השתיים ייאמר שהן הצליחו להתקדם בצעדי-ענק וביקוש גדול במיוחד מסתמן בוועדות הקבלה שלהן. את רשימת האוניברסיטאות הישראליות סוגרות אוניברסיטת אריאל, שזה עתה הוכרה ככזו; האוניברסיטה הפתוחה, שהלימודים בה נערכים בהתכתבות ושאינה מעניקה תואר שלישי; והאוניברסיטה העממית, הפתוחה לכל דיכפין, מבלי להוכיח השכלה שהיא.
אל מול כל האוניברסיטאות האלה ניצבות המוני מכללות, המאכלסות כמעט כל עיר בארץ. לטובה שבהן נחשבת מכללת המרכז הבין-תחומי בהרצליה, ובעקבותיה צועדות המכללה למינהל והמכללה האקדמית בנתניה. שלוש המכללות האלה הוכיחו עצמן בעיקר בשל לימודי מינהל העסקים ומדעי המחשב שלהן, הנחשבים לשני מקצועות הלימוד הפופולריים ביותר בארץ. בד-בבד יש בהן ביקוש מיוחד גם ללימודי משפטים ותקשורת.