X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בשולי הכותרות: הַכּה את הדת מבית מדרשו של חולדאי היכן האחריות הרפואית? הרזייה לא לנשים בלבד די לתוכניות הריאליטי אולמרט צוחק כל הדרך בלי קלון ולקינוח כן, קסדה מסוגלת להרוג
▪  ▪  ▪
גיא מרוז. מודל חיובי להרזיית גברים [צילום: רונן אקרמן-יח"צ]

מחפש רייטינג
נראה שראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מחפש נואשות רייטינג. אחרי שיזם הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, בעיר ללא הפסקה, כדי לקטוף את התואר המפוקפק: 'ראש העיר החילוני למהדרין' הראשון בתולדותיה, ונכשל, הוא מתפנה למיזם הבא, כדי לתפוס כותרות, במסגרת התוכנית 'הַכה את הדת'. והפעם, על הכוונת, הפרויקט התורן - השכרת אופניים ליום הכיפורים.
לא סוד הוא שיום הכיפורים הוא יום הצום המקודש הלאומי בארץ ובתפוצות. האם לא חבל שהעירייה תקלקל את מהותו, ואת תדמיתה הממלכתית, כמי שנותנת יד בחילולו, תוך פגיעה ברגשות האזרחים הדתיים - מה עוד ש'תל אופן' הוא פרויקט מוניציפלי מצליח? מבחינה ציבורית לא ראוי שכך חולדאי ייכנס להיסטוריה. את הרייטינג שיחפש במקום אחר, בעשייה שוטפת, למשל בשיפור החנייה בעיר הפקוקה. ובא לתושביה גואל.
רשלנות רפואית - עד מתי?
איך זה, שלמרות הרפואה המפותחת מאוד בשנות האלפיים, עדיין יש מקרים לא מעטים של רשלנות רפואית. יולדות מתות, כמו גם המקרה המייצג שאירע לאחרונה, שבמשך 3 שנים, חרף הבדיקות האינטנסיביות שעברה אישה על-ידי 8(!) רופאים, לא אובחנה כחולת סרטן ומתה בסופו של דבר.
מה עוד צריך לקרות כדי שרופאים ילמדו מכרונולוגיה עגומה זו, כיצד למנוע את המוות המיותר הבא? היכן האחריות הרפואית? ומדוע מקילים בעונשם של רופאים עבריינים, דבר שלא מרתיע רופאים אחרים ממקרים דומים?
לא לנשים בלבד
ראוי לברך על התופעה המתפשטת בשנים האחרונות, לפיה ההרזייה לא פוסחת גם על המין הגברי. אז נכון שנשים, באופן מסורתי, מוּנעות בהורדת משקל בעיקר על-ידי גורמים אסטתיים - חיטוב הגוף, ופחות מטעמי בריאות. לעומת זאת, הגברים, הסובלים משכיחות גבוהה של מחלות לב, מרזים בעיקר משיקולי בריאות. וטוב שכך, במיוחד שההשמנה הפכה כבר למגיפת המאה, אם כי לא ניתן לשלול גם רצון למראה אסתטי, טרנד שנפוץ לאחרונה יותר ויותר גם אצל גברים.
אין ספק כי העובדה, שאיש תקשורת ידוע, השיל בעצמו עשרות קילוגרמים, והוציא ספר בנושא, היא בהחלט משמעותית ועשוייה לשמש מודל חיובי להרזיית גברים בפרט, ולהרזייה בכלל, בהנחה שכל אחד יכול. ובא לבריאותנו גואל.
תרדו מחיינו
'תוכנית הגמר של כל הזמנים'? כך, לא פחות, הוגדר 'כוכב נולד', שעלה לשלב הגמר, על-ידי המַנחה הנלהב. אולם אין לשכוח כי בראש ובראשונה מדובר בתוכנית ריאליטי, וככזאת, בדומה לתוכניות אחרות מסוג זה, היא סובלת מרדידות ומעודף פופוליזם זול, כשהטרנד הוא הרייטינג, וגם ידעה אף היא לא מעט שערוריות.
לכן הגיעה השעה שהתוכנית, ביחד עם תוכניות הריאליטי האחרות, יֵרדו מחיינו, ויפַנו את הבימה לתוכניות איכות. ובא לערוץ המסחרי גואל.
ההיבט הציבורי
לקביעת הקלון בפרשת מרכז ההשקעות של אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל לשעבר, יש לא רק היבט פרטי, אלא לא פחות היבט ציבורי כבד משקל. אולמרט מעדיף לשכוח זאת, כאשר בדרכים מחוכמות הוא מבקש למחוק כל קלון בפרשה. אולם הציבור בהחלט זכאי לדעת אם לפרשה דבק גם אות הקלון, דבר שיש לו השלכות משפטיות וציבוריות על האפשרות להיבחר לעתיד כחבר כנסת.
אולם מקוממת במיוחד העובדה, שאוהדי אולמרט, ובמיוחד חברי קדימה, מעוניינים בכל דרך להסיר את הקלון ממנו, ובלבד להפיל את בנימין נתניהו ולמנות אותו במקומו. המטרה מקדשת את כל האמצעים הפסולים כבר אמרנו? אז מה אם יש שחיתות (ועוד במפלגה מושחתת), העיקר תחי הפוליטיקה!
קסדה הורגת
טוב שהסולחה נעשתה, אם לא למען מי שקטל חיים תמימים בגלל ויכוח שיגרתי, הרי למען אם הנרצח, רחל פוליקר. אין ספק שבקשת הסליחה של הרוצח, תקל על הרגשתה בהתמודדותה המתמדת עם חיי השכול.
אפשר בהחלט להאמין לאלון שלא התכוון לרצוח את פוליקר. אולם דומה שלא צריך להיות אופנוען כדי להבין, שקסדה חובטת (כמו האקדח הידוע במחזה של ברכט), מסוגלת להרוג, כפי שאכן קרה בסופו של דבר. והוא הדין לכל פעולה אלימה. לכן, עם כל הצער, במבחן התוצאה הצפוייה, מדובר ברוצח. ולוואי שמסר חשוב זה יעבור לציבור, כדי למנוע את ההרוג הבא. ובא לציון גואל.

הבהרה: המדור בשולי הכותרות הוא מדור קליל המגיב בקצרה לידיעות חדשותיות מרכזיות או שוליות (ומכאן שמו). המדור מביע דעה אישית, ואינו בא להחליף את התחקיר העיתונאי האובייקטיבי.
תאריך:  10/09/2012   |   עודכן:  10/09/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שלי יחימוביץ'
כמו שהטלוויזיה לא הרגה את הרדיו, אין סיבה שהאינטרנט יהרוג את הספרים ואת העיתונות המודפסת    מה עושים להצלת הפרינט, וצל"ש וכבוד לעיתונאים שמתאגדים ונלחמים להצלת מקומות העבודה שלהם, ומבינים את הקשר המעמדי בין הפועל בפניציה לבין הכתב הכלכלי
צ'לו רוזנברג
אין שמחה כמו שמחה לאיד    ודאי רבים שמחים מאוד על המשבר העמוק בו נמצאת התקשורת הישראלית    ערוצי טלוויזיה עלולים להיסגר, עיתונים מודפסים נמצאים על הקצה    המשבר הנוכחי הוא תוצאה של תהליך ולאו-דווקא "קריסת מערכות" פתאומית    יגידו יודעי דבר שניתוח פוסט-מורטם אין בו כל תועלת    אז יגידו    מי שרוצה בטובתה של התקשורת חייב לעשות חשבון נפש רציני בעקבות "הדוח הפתולוגי"
חננאל ובר
כידוע לכל מי שמוכן לעיין בדפי ההיסטוריה של העת האחרונה, לפני 1967, כאשר מדינת ישראל שיחררה את יהודה ושומרון משליטתה של ירדן (שלא קיבלה הסכמה לכיבושה של יו"ש ע"י הקהילה הבינלאומית למעט מבריטניה ומפקיסטן) אף אחד לא דיבר על "העם הפלשתיני", על זכויותיו לעצמאות, וכהנה וכהנה    רק בעקבות שיחרורם של אותם שטחים ע"י מדינת ישראל, שהם היוו את לב לבה במשך אלפי שנים טרם עליית האיסלאם, התעוררה פתאום הדרישה להקמתה של "מדינה פלשתינית"
ראובן לייב
ישראל הקטנה משופעת במוסדות להשכלה גבוהה: בצד האוניברסיטאות, המעניקות לא רק תארים, אלא גם עוסקות במחקר, יש מספר גדול ביותר של מכללות, אבל רק שלושה מוסדות אקדמיים נכללים בפסגת הרמה העולמית: האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון בחיפה ומכון ויצמן ברחובות
רן שורר
החקלאות המפוארת של שנות השבעים עד סוף המאה העשרים הפכה היום לנחלת העבר ולחלומו הרטוב של כל חקלאי ותיק    התשתית החקלאית שהייתה מפוזרת על פני כל המדינה, מגבול הצפון ועד חלקים נרחבים מהנגב ומהערבה, ושמרה על קרקעות המדינה מפני גזילתם ע"י גורמים אינטרסנטים, הפכה לחרב פיפיות למי שעוסק בה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il