עולם הפרסום, השיווק ושירות הלקוחות משתנה עם חדירת הרשתות החברתיות, טכנולוגיות חדשות והיישומים הניידים בסמארטפונים לסביבתנו.
השאלה העומדת כעת על המדוכה היא, עד כמה טכנולוגיות אלו יכולות לחולל שינוי מהפכני ומשמעותי בנקודת המבט של הצרכן, תהליכי קבלת ההחלטות שלו, הנעתו לקניה והתנהגותו הצרכנית בעולם האמיתי הפרטי שלו?
כיום ישנה טכנולוגיה מתפתחת, המאפשרת חיבור של העולם המציאותי יחד עם העולם האינטרנטי הווירטואלי המציעה שיטה חדשה של איסוף מידע, שירות והתנהגות לקוחות. דרך אגב, הטכנולוגיה כבר קיימת זמן רב (לדוגמה, בקסדות של טייסי קרב) ואף זמינה במגוון רחב מאוד של אפשרויות.
טכנולוגיה זו הינה ענף בתחום המיחשוב, המשלבת אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי ורציף. הטכנולוגיה נקראת מציאות רבודה ויישומה נקרא-
"מציאות מתוספת" (Augmented reality, ובקיצור AR). השם מציאות רבודה בא לתאר מציאות אמיתית לחלוטין, שבאמצעות שימוש במיכשור "פשוט" כמו סמארטפון או משקפיים מיוחדים, מאפשרת להוסיף מידע "בשכבות" למציאות שאנו רואים מולנו. כלומר, זוהי טכנולוגיה שמביאה עימה ניסיון ומידע אישי ופרטי של המשתמש מהאינטרנט או הרשתות יחד, ועל-ידי כך מעשירה חזותית סיטואציות יומיומיות עם נתונים רלוונטיים מהאינטרנט ומידע אישי המגיע ממאגר המידע המיוחס למשתמש.
כיצד זה נעשה? הפעלת יישומי המציאות הרבודה מתרחשת בשלושה שלבים עיקריים:
בשלב הראשון יישומי מציאות רבודה פועלים על בסיס מצלמה הסורקת סביבה כמו רחוב או חנות ומקרינה באמצעות הטלפון הסלולרי (למשל) תמונות וידאו שהמשתמש רואה על מסך הסלולרי ברגע נתון בעולם האמיתי. עד כאן דבר רגיל ובשיגרה של כולנו.
בשלב השני, התמונה מעובדת בזמן אמת ע"י ניתוחה לאלמנטים מוכרים. למשל אם אנו הולכים ברחוב וסורקים אותו, אזי כל חנות, רכב, מדרכה, בנין, פרצופי אנשים, תחנות אוטובוס, עץ, שלט חוצות וכו' ומעובדים למידע פרטני שניתן להתייחס אליהם בנפרד. גם חלק מזה קיים היום בצורה די פרימיטיבית, כאשר אנחנו יכולים לסרוק רחוב ונוכל לדעת מה שמו ומידע בסיסי אם יש לנו את האפליקציה הזו.
השלב השלישי, הוא שלב "ההלבשה" (super-imposing) של אובייקטים וירטואליים. הרחוב שנסרק מעובד בזמן אמת ע"י האפליקציה, ומתווספים לו רבדים נוספים של מציאות המולבשת על תמונת הווידאו שמופיעה לנו על מסך הסלולרי במצלמת הטלפון הנייד. באמצעות טכנולוגיות מבוססות מיקום כמו GPS המובנים בטלפונים הניידים מזהה תוכנת הטלפון את המיקום המדויק של המשתמש ובהתאם לכך "מוסיפה" בזמן אמת על התמונה המוקרנת על גבי המסך, אלמנטים וירוטואלים כמו: מלל כתוב ואודיו, אנימציות, קטעי וידאו, מידע אישי או פרסומי, קישור לאינטרנט, לרשתות החברתיות ושליחת SMS ללא כתיבה ומה לא. כל זאת בהתאם למידע שנסרק ע"י המצלמה. וזה החידוש הענק.
ככל שממשיכים ללכת ברחוב הנסרק, הטלפון ממשיך לסרוק כל אותה עת את הסביבה כולה, וכשמתקרבים למקום מעניין למשל שלט רחוב שמספר על הופעה מסוימת, הטכנולוגיה מזהה את השלט, ועל המסך עולה מייד רובד נוסף המציג מידע על ההופעה, מי מופיע, היכן ניתן לקנות כרטיסים להופעה עם הוראות הגעה מדויקות איך להגיע למשרד הכרטיסים או להופעה. זאת, בניגוד לקודי ה-QR ( ( Quick Response המוצגים כברקודים מרובעים בשחור לבן הניתנים לסריקה באמצעות טלפון חכם, ונפוצים כיום במידה רחבה ביותר ויותר קמפיינים מסחריים. ה-QR הוא ממשק פשוט למידע אינטרנטי וה-AR הוא חלק אינטגרלי מהמציאות ומשתנה בהתאם לה.
כלומר, טכנולוגיה זו מתורגמת לאין סוף שימושים ויישומים בזמן אמת ע"י חיבור לטלפונים הסלולריים או למחשב /טלוויזיה בבית.
כמובן שהיישום השיווקי של טכנולוגיות אלו הוא עצום והשמיים הם הגבול, ואנליסטים מעריכים את גודלו של שוק זה בחמישה מיליארד דולר בעוד כארבע שנים.
בכתבה הבאה: שימושים אסטרטגיים-שיווקיים בטכנולוגיית המציאת הרבודה.