פולמוס עצומות הסירוב לפקודת מלחמה באירן מסרב לגווע. בשבוע האחרון פורסמה עצומה חדשה של קצינים ומפקדים ב(מיל.) הקוראים ליועץ המשפטי להעמיד לדין את הקוראים לסרבנות. מכתב נשלח לוינשטיין על-ידי עו"ד הראל ארנון בשם הקצינים החתומים על העצומה החדשה שהתאגדו בפייסבוק תחת השם 'קונצנזוס'.
מה שמאפיין את שתי העצומות הללו - בעד הסירוב ובעד החקירה לקוראים לסרבנות - הוא שיוצריהן מתיימרים לדבר בשם הקונצנזוס. על עצומת הסירוב חתום למשל פרופ' מני מאוטנר שידוע בדעותיו הקרובות לימין אודות בית המשפט העליון. מהצד השני של מתרס חתומים אנשי שמאל מובהקים כמו ד"ר ענת מטר ופרופ' ענת בילצקי. לכאורה חיבור בין ימין ושמאל - קונצנזוס. אז זהו, שלא. רפרוף מהיר על שמות החותמים מגלה שרוב רובם של החותמים נמנים על בית המדרש של השמאל הרדיקלי. מדובר בחותמים סדרתיים שמרבים לחתום על עצומות נגד "הכיבוש", ההתנחלויות וכל דבר בעל ריח לאומי עודף. פרופ' מאוטנר הוא החריג שבחבורה וגם הוא הודה שהוא חותם על העצומה לא משום שהוא חושב שהפקודה להפציץ את אירן היא בלתי חוקית בעליל אלא משום שהוא מפחד מהליכה למלחמה מול המשטר בטהרן ללא תמיכת ארה"ב. יוצרי העצומה, ורדית שלפי ועפר ניומן, יעידו על מגמתה: שלפי היא יוזמת החרם על היכל התרבות באריאל וניומן הוא פעיל בולט בקבוצה הפועלת להחרים את ישראל ברחבי העולם.
מנגד, קבוצת 'קונצנזוס' המתיימרת לייצג את הקונצנזוס ברדיפה אחר החותמים על עצומת הסירוב גם היא מזוהה באופן די ברור בצד הימני של המפה הפוליטית. עורך הדין החתום על המכתב לוינשטיין הוא חבר בפורום המשפטי למען ארץ ישראל ולו רזומה של עבודה משפטית ענפה למען הכשרת מגרון. בין מקימי הקבוצה אפשר למצוא את לירון זיידין - סגן ב(מיל.), אחד הפעילים שלחמו בהינתקות ומצעירי 'האיחוד הלאומי' בעבר. פעיל נוסף הוא עופר שושן, יזם הייטק שהיה חבר בקבוצת המילואימניקים אחרי מלחמת לבנון השנייה עם יוני שטבון שרץ לבית היהודי, ואפשר למצוא ברשת את עמדותיו התומכות בחוקים כמו החוק נגד מימון זר לעמותות שמאל.
במקום להתיימר לדבר בשם הציבור אפשר לנסות לברר מה העם היושב בציון חושב. הסקר האחרון שבדק את דעות הציבור (מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה) מגלה כי משנה לשנה עולה האמון בראש הממשלה
בנימין נתניהו. קרוב ל-90 אחוז מהציבור סמוכים ובטוחים שישראל יכולה להתמודד מול איומים חיצוניים קשים ככל שיהיו וצה"ל זוכה לאמון מלא מרוב רובה של החברה הישראלית. כלומר, הקונצנזוס נמצא רחוק מאוד מחותמי עצומת הסרבנים לא צריך לאיים עליהם בהעמדה לדין בשם הקונצנזוס או להריץ קמפיין תקשורתי כדי לשכנע את הציבור. הציבור משוכנע.
