בשבת, ה-24 בדצמבר 1994, חטפו ג'יהאדיסטים איסלאמיים מטוס נוסעים של אייר-פרנס בשדה התעופה של אלג'יר, שעמד להמריא לפריס, והנחיתו אותו במרסיי. שם, באיומי רצח, דרשו למלא בו את המכסימום האפשרי של 27 טון דלק ולטוס לפריס, כשכמות הדלק הדרושה לטיסה כזו היא רק 9 טון. אנשי הביטחון הצרפתים, שקישרו דרישה זו עם ידיעה מודיעינית סודית שקיבלו קודם, הבינו מייד את כוונת החוטפים: להנחית על פריס פצצת תבערה ענקית, שתזעזע את כל העולם. לא נשארה להם ברירה אלא - להורות ליחידת העילית של המשטרה לחסל את הטרוריסטים לפני שימריאו. אלה ביצעו את תפקידם במיומנות, הרגו את ארבעת השאהידים, שיחררו את הנוסעים מסכנת המוות הזוועתי, ואת פריס מאסון נוראי. תוך כדי כך התגלתה הדפ"א (דרך פעולה אפשרית) החדשה של הטרור האיסלאמי, והצרפתים נערכו להגנה מפניה. לא כך נהגו בארה"ב. הדפ"א הג'האדיסטית שנחשפה בצרפת - לא זכתה שם להתעניינות, והצורך להפנות יותר תשומת לב להתנהגות יוצאי ארצות ערב (למשל - הלומדים טייס) באמריקה, נתקל בדת אופנתית שהתפשטה שם בשם PC - POLITICAL CORRECTNESS - הדורשת לתת
כבוד לתרבויות זרות, אפילו אם הן ברבריות. במלים פשוטות קראתי לזה - דת הצביעות המתחסדת.
ביוני 2001 תפס את עיניי מאמר ביקורת על תקציב הביטחון האמריקני, שפורסם בירחון היוקרתי "MILITARY TECHNOLOGY". הופתעתי מסכומי העתק שהוקדשו למלחמה אפשרית בטילים בליסטיים שעלולים לעוף... מהאימפריה הסובייטית, שכבר לא קיימת, כשהסכנה האקטואלית נשקפת ממקור אחר, והוא - הטרור האיסלאמיסטי עם פצצות חיות. ב-29 ביוני 2001 פרסמתי בעיתון "מקור ראשון" מאמר תחת הכותרת "עיוורון נאור", עם תת-כותרת - "בשעה שארה"ב יוזמת בנייה של מערכת נגד טילים ארוכי טווח נושאי נשק להשמדה המונית - היא עוצמת עיניים מפס הייצור האיסלאמי של טילים מונחים חיים". עברו חודשיים, וארבעה טילים מונחים כאלה, של מטוסים אמריקניים מלאֵי דלק, התפוצצו על נוסעיהם בארה"ב וגרמו לאסון שעלה על זה של הפצצת פרל הארבור בידי היפנים ב-7 לדצמבר 1941.
הקוראן של הנשיא ג'פרסון תגובתו המיידית של הנשיא בוש הייתה דומה לזו של רוזוולט אחרי התקפת הפתע היפנית: להילחם באויב עד חיסולו המוחלט. אבל, בשביל זה צריך להגדיר מיהו האויב האמיתי - שהרוצחים-המתאבדים הם רק הזרוע שלו - את זה הוא נבהל מלעשות. וכך, במקום לצאת למלחמת חורמה נגד המטיפים האיסלאמיסטיים במסגדים, שם הופכים את השוטים הצעירים לשאהידים, נפתחה מלחמה נגד "הטרור", כשהמסגדים ממשיכים לספק לו את בשר התותחים, גם בתוך ארה"ב. ומה נקבע כמטרת המלחמה? להפוך את הארצות מהן נשקף הטרור לדמוקרטיות. כלומר - למכור להן בכוח בחירות דמוקרטיות, באמונה שדמוקרטיות לא פותחות במלחמות. כל זה - בלי ללמוד את מנטליות העמים שכלל לא בשלים לקיים משטר דמוקרטי, ואת מה שלמד הנשיא תומס ג'פרסון לפני 200 שנה על האיסלאם. כשהוא נבחר לנשיאות, הוא גילה ש-20% מתקציב ארה"ב מוּצאים על תשלום שוחד לפיראטים מוסלמים של צפון אפריקה - כדי לפדות שבויים שהם תפסו מאוניות אמריקניות בים התיכון ולמנוע התקפות שוד נוספות שלהם.
שנים לפני כן הוא שמע מנציג ממלכת הפיראטים את ההסבר לתקיפת אזרחי אמריקה על ידם: "זהו צו של הנביא מוחמד, הכתוב בקוראן, ומחייב להשמיד או לשעבד כל מי שאינו מוסלמי". ליתר ביטחון, הוא קנה ספר קוראן ולמד שיש ביסוס לטענה זו. לכן, אחת ההחלטות הראשונות שלו כנשיא הייתה - אף פרוטה נוספת לשוחד, אבל להקציב מיליונים למיגור הפושעים. וכך, נשלחו המרינס - 200 שנה לפני 9/11 - לעשות סדר בחופי צפון אפריקה, וניצחונם על הפיראטים המוסלמים הונצח בהמנון המרינס עד היום הזה. ואגב, ספר הקוראן הנ"ל של ג'פרסון נשמר בספריית הקונגרס והאיסלאמיסטים באמריקה רואים בו "הוכחה" שהנשיא כיבד את האיסלאם ואף החזיק אצלו את ספר הקוראן הקדוש. הוא הבין טוב מאוד את סיסמת האיסלאם - "דין מוחמד בחרב", אלא שמאתיים שנה אחריו החליף נשיא אמריקני אחר סיסמה זו במנטרה - "האיסלאם היא דת של שלום", ואמריקה חזרה למנהג הטרום-ג'פרסוני של תשלום שוחד בכינוי - "סיוע
הומניטרי" לשמירת השקט באזור.
סובלנות לחופש ההסתה השנאה של האיסלאם המדכא לציוויליזציה היודאו-נוצרית של חרות האדם חיפשה כל פעם תירוץ של "פגיעה בקודשי האיסלאם" - להתפרצות אלימה נגד נוצרים שלא היה להם שום קשר לאותה "פגיעה". כך שמענו על ספר קוראן שהושלך לאסלה בכלא גואנטנמו, על דפי קוראן שנמצאו שרופים בבסיס אמריקני באפגניסטן, וכעת - על העלבון למוחמד בסרטון פרימיטיבי שהופק באופן פרטי על-ידי קופטי מתוסכל באמריקה. בכל פעם, המסיתים האיסלאמים קראו והצליחו לרצוח אמריקנים חפים מפשע, כאשר מנהיגי אמריקה - במקום להגיב על כך בתקיפות - מיהרו להתנצל בצורה משפילה, וכך חיזקו את תחושת הצדק של הרוצחים.
לשיא הגיעה תופעה זו לאחרונה, כשכנופיית מרצחים ששוחררו מהכלא של קדאפי, הודות לעזרה שאמריקה נתנה למורדים, ערכה פוגרום בקונסוליה האמריקנית בבנגזי ורצחה בכוונה מראש את השגריר כריסטופר סטיבנס ושלושה מאנשיו. אותו סטיבנס הציג את עצמו לעם הלובי, כשנכנס לתפקידו, בסרטון טלוויזיה, בו סיפר איך הוא היה זה שתיאם את הסיוע האמריקני למורדים, כולל דאגה לריפוי הפצועים שלהם בבתי חולים בארה"ב. גם כאן מיהרו האמריקנים להתנצל על "העלבון" שהמדינה לא אחראית לו, לפני גינוי הפרעות, שהמשיכו בכל המרחב הערבי. מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, הגדיל לעשות כשגינה את "הסרט המעליב", אך לגבי הרציחות של האיסלאמיסטים רק "הביע צער". התירוץ הבא לפרעות באמריקנים, סתם נוצרים, ואולי גם יהודים כבר נמצא בדרך, ואם התרגילים של "רצח
מוחמד א-דורה" ו"פגיעה בקוראן" הצליחו - לכל תרגיל אחר כזה מובטחת הצלחה מראש, כולל התנצלות של חוטפי "הנקמה", שרק יעודדו את המשך הרציחות.
האם יש תקווה שילמדו עכשיו ממורשתו של ג'פרסון? אני מסופק מאוד, אחרי שבביוגרפיה של הנשיא הנוכחי הוא כתב: "אני אעמוד עם המוסלמים, אם הרוחות הפוליטיות יפנו לכיוון מכוער".
העיוורון המונע מהם לראות את פס הייצור של המטיפים הג'יהאדיסטים, ששילח בהם את הרוצחים של 9/11, מאפשר לו להמשיך ולהפיל חללים, כמעט יום-יום, בידיהם של חיילים אפגאנים שגוייסו, אומנו וחומשו על ידם. חיילים אלה הגיעו אליהם ישר מאותו פס ייצור הממשיך בפעילותו לשטיפת מוחם של המתגייסים - למילוי מצוות הג'יהאד ברגע שיגיעו עם נשק טעון לקרבת "הכופרים" הזרים. וכך, הכרה בזכויות "חופש הדיבור" למסיתים המנצלים אותו למטרותיהם הרצחניות מפילה חללים באפגניסטן ומונעת השגת שלום שם, כמו גם בישראל, המאמצת בלי כל היגיון את הסובלנות האמריקנית לחופש ההסתה. מצבה של ישראל בעניין זה גרוע יותר, כי המסיתים מבחוץ נעזרים בגייס חמישי גדול של מסיתים מבפנים, במטרה משותפת - למוטט את מדינת היהודים, תוך מניעת סיכוי להגיע לשלום עם הערבים.
אני ממליץ לאמריקנים לקרוא את ספרי "ללמוד מהחיים", שעוד מעט יופיע בשפה האנגלית, כדי שיבינו איזה שטויות הם עושים מהזנחת הלימוד מהחיים - מתוך ההיסטוריה שלהם עצמם.
