ניצחון בשיא הגאות

בארבע בבוקר 25 ביוני 1950 חצו כוחות קוריאה הצפונית את קו הרוחב 38 ופלשו לדרומה. הם השתלטו על מרבית המדינה. סיאול, בירת הדרום, נכבשה, וארצות-הברית נאלצה לשנות את מדיניותה, ולשלוח את חייליה להגן על עצמאות קוריאה הדרומית, שכוחותיה יחד עם האמריקנים הצטופפו במתחם פוסאן בדרום-מזרח המדינה. המערכה נראתה די אבודה, עד שגנרל (חמישה כוכבים) דאגלס מקארתור - המפקד האמריקני הבכיר בזירת האוקיינוס השקט, שהיה מושל יפן, ומונה לפקד על כוחות האו"ם בקוריאה - שינה את המערכה במהלך מבריק - נחיתה (החפה) באינשון. כמו לכל רעיון מבריק ויצירתי, היו לנחיתה באינשון מתנגדים רבים, שידעו להסביר היטב את כשלי התוכנית. לכאורה, אינשון היה אתר גרוע להחפה, והיו רק שלושה תאריכים אפשריים למבצע, שבהם הגאות תהיה מספקת לכניסת כלי-שיט בבטחה לנמל אינשון. גנרל מקארתור רצה לבצע את המתקפה בחמישה-עשר בספטמבר 1950. הגאות הראשונה באותו היום הייתה לפני זריחת החמה; והגאות השנייה באותו היום - לאחר השקיעה. כלומר, נחיתה בשני שלבים במרחק גדול זה מזה. בנוסף, אתר אינשון היה לא-נוח להחפה: צפוף, קטן וחסום. אנשי המודיעין ואנשי המבצעים פחדו, שקל למקש את הגישה אליו, ולסכל את הנחיתה.

להפתיע את הצפוניים באינשון

גנרל מקארתור היה בשנות השבעים לחייו, אחרי שהיה רמטכ"ל צבא ארצות-הברית בשנות השלושים של המאה הקודמת, והמפקד הבכיר של ארצות-הברית בזירת האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. הוא איש חי"ר מצבא ארצות-הברית - ולא נחת, או איש חיל הים - אך הוא יזם לא-מעט מבצעי החפה בקרבות הדילוגים שלו מאי לאי נגד היפנים במלחמת העולם השנייה. הגנרל ניתח את הזירה, והתעקש להפתיע את הצפוניים באינשון, הבלתי-מוגנת. עם שחר בחמישה-עשר בספטמבר 1950, כמתוכנן, יצא לדרך מבצע קרוֹמייט: יותר מ-75,000 לוחמים מקורפוס 10 האמריקני (שכלל עוצבות נחתים), שהושטו ביותר מ-250 כלי-שיט לשלושה ראשי-חוף (ירוק, אדום וכחול) נחתו בשיא הגאות באינשון. הם הפתיעו, כמתוכנן, את הצבא מקוריאה הצפונית, שנותק בבת-אחת ממקורות אספקתו. גנרל מקארתור הלם בו בתנועת מלקחיים, ששחררה את נמל התעופה קימפו ואת סיאול, והדפה את הקומוניסטים אל מעבר לקו הרוחב 38. האמריקנים החליטו לנצל את ההצלחה הכבירה, ופלשו לקוריאה הצפונית, עד שהגיעו לקרבת הנהר יאלוּ בקרבת גבול סין-קוריאה. האיום האמריקני הכניס את הסינים למעורבות פעילה - למרות שעוד קודם לכן עורבו כוחותיה בקרבות. המתקפה הסינית, שהחלה ב-26 בנובמבר, הייתה הפתעה מודיעינית, שהדפה את ארמיה 8 ואת קורפוס 10 האמריקניים חזרה אל מעבר לקו הרוחב 38, שבו - לאחר הדחת גנרל מקארתור ולאחר בחירת דוויט אייזנהאור לנשיא - הסתיימה המלחמה העקובה מדם, בקיץ 1953, לאחר שיחות מייגעות לשביתת-נשק, שהתנהלו בכפר פאן מון ג'ום, הנמצא על קו הרוחב 38. הנחיתה באינשון היא מבצע אופייני לגנרל מקארתור, שחשב אחרת, והיה מנוסה ויצירתי, אך פירותיה בוזבזו כיוון שהאמריקנים לא הגבילו את עצמם, ואיימו על סין. 77 חיילים משוחררים אמריקניים השתתפו בשבוע שעבר בטקס באינשון, שבו שחזרו כוחות מקוריאה הדרומית את הנחיתה המבריקה. האמריקנים - רובם בסוף שנות השבעים ובשנות השמונים לחייהם - הושטו על סיפון ספינת המלחמה הקוריאנית סוֹקדוֹ, וצפו בטקסים המרהיבים, שסונג יאונג גיל, ראש עיריית אינשון, ניצח עליהם.