חזון לפיד אין ספק ש
יאיר לפיד הוא איש תקשורת ודמגוג מעולה. כרטיס הביקור שלו בכינוס המפלגתי, שערך לאחרונה, אף הוא הוכיח זאת. לפיד סיפר בהתלהבות לנוכחים, על מעטפת ההפתעה שבישרה לאביו על 15 המנדטים של מפלגת שינוי, ולכן הוסיף, כרתוריקן מיומן, תוך ניצול אלמנט החזרה, שמפלגתו 'יש עתיד' תזכה אף ב-22(!) מנדטים (שמתם לב למִספר הקָליט?).
עם כל הכבוד, לפיד רק שכח לציין, משום מה, את מהירות גסיסתה של מפלגת שינוי באותה מהירות של נסיקתה המטאורית, ומי יודע אם זהו לא עתיד מפלגתו, שלה הוא צופה מספר דו סיפרתי של מנדטים. דומה שעל תחזית כמו זו אמר כבר הנביא: "אַל יתהלל חוגר כמְפַתח".
ועוד לא שמענו מהג'וניור, המתיימר להיות המפלגה השנייה בגודלה במדינה, מעֵבר לקלישאות דוגמת 'איפה הכסף', שום מצע ממשי של המפלגה. נכון, קל יותר להתהדר בנוצות, כמו טווס הכסף, מאשר להבטיח הבטחות ריאליות. חזון לפיד כבר אמרנו?
העניים החדשים לאחרונה פורסם סקר, המצביע על כך ששליש מתושבי ישראל לא גומרים את החודש וכמחציתם נמצאים במשיכת יתר. ומה הפלא? דומה שהעשירים של פעם הם ה'עניים' של היום. בני מעמד הביניים, החיים על סמרטפונים לכל ילד, כמו גם טאבלטים, מותגים, בילויים וחיים נוצצים מכל הבא ליד, שכבר הפכו ל'מצרכי יסוד' ולנורמה כלכלית- חברתית - הם העניים החדשים, שחלקם אף פונים ללשכות הרווחה ולעמותות החסד. כך שבאופן פרדוקסלי, מי שאין לו באמת, מממן מכספי הצדקה שלו אותם עניים עשירים.
לכן הפתרון לאוברדרפט של המדינה אינו נעוץ במדיניות הכלכלית הלאומית של שר האוצר או של ראש הממשלה, אלא בראש ובראשונה בחינוך. הגיעה השעה לחדול מסמלי הסטטוס ומהמרוץ התחרותי הבלתי פוסק אחר החיים הטובים. צריך לחיות נכון, אך לא חיי מותרות, ושכל בית אב ינהל מדיניות כלכלית נבונה. ובא לכיסנו גואל.
מלכה כמשל דומה שראש עיריית קריית מלאכי, מוטי מלכה, יכול לשמש משל להידרדרות הנורמות הציבוריות של אישי ציבור. אחרי
אהוד אולמרט, קַבלו את מלכה, החוגג בביתו מסיבת 'שיחרור' מאישום האינוס, כאילו מדובר באדם זכאי. הוא רק מעדיף לשכוח את החטוטרת שתלויה לו בגבו - האישום הכפול בשוחד ובמעשה מגונה.
ואם לא די בכך, יש למלכה העוז והחוצפה להכריז במסיבת עיתונאים על הצורך בהקמת ועדת חקירה. לא, לא מדובר בפצצה האירנית המתקתקת, אלא, ניחשתם נכון, בעלילה כביכול שהעלילו עליו, ה'דרייפוס' של העיר הדרומית, למרות כתבי האישום שתלויים נגדו.
עבירה גוררת עבירה, כבר אמרנו?
הוללות או תחביב? הוללות או תחביב? תלוי את מי שואלים. אולם העובדה שאביגדור ליברמן, ראש מפלגת 'שראל ביתנו', נותן לגיטימציה למעשי ההוללות של שר התיירות, חבר מפלגתו, סטס מיסז'ניקוב ומגדיר אותן כ'תחביב' אומרת דרשני. היא מצביעה על השפל החדש שאליו הידרדרו הנורמות הציבוריות של אישי ציבור.
למרבה הצער הוא לא לבד. אז אחרי השחיתויות במפלגת קדימה, והחגיגות על הזיכוי החלקי בספק של אהוד אולמרט ושל מוטי מלכה, ראש עיריית קריית מלאכי, דומה שאנו מפסיקים כבר להיות מופתעים. רגע, האם שכחנו, זה אותו ליברמן שמאחוריו תלויה ועומדת פרשת שחיתות? אם כן מצא מין את מינו. אמור לי מי חברך, ואומר לך מי אתה כבר אמרנו?
